"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המסכות מתקופת הקורונה - נזק סביבתי לשנים קדימה

מחקר קובע כי בשיא המגפה נעשה לפי הערכות שימוש בכ־129 מיליארד מסכות מדי חודש ברחבי העולם • רובן עשויות פוליפרופילן ופלסטיקים אחרים • החוקרים איתרו ביספנול B, חומר משבש הורמונים, שדלף מכמה מסכות, כולל מסכות כירורגיות

,עודכן
0השמעה
מסכת קורונה. צילום: ללא

מחקר חדש שפורסם ב־Environmental Pollution קרא לבחינה מחודשת ודחופה של ייצור, שימוש וסילוק של מסכות מגן, כך לפי GEO France. "המחקר מדגיש את הצורך הדחוף לחשוב מחדש על הדרך שבה אנו מייצרים, משתמשים ונפתרים ממסכות הפנים", אמרה אנה בוגוש, המחברת הראשית מהמרכז לאגרואקולוגיה, מים וחוסן באוניברסיטת קובנטרי.

החוקרים מצאו כי העלייה החדה בשימוש במסכות חד־פעמיות במהלך מגפת הקורונה הותירה כמויות גדולות של פסולת פלסטיק, שהחלה להתפרק ולשחרר חלקיקי מיקרו־פלסטיק ותוספים כימיים. רוב המסכות המשומשות לא הועברו למחזור והגיעו למטמנות או נזרקו ברחובות, בפארקים, בחופים ובנהרות, שם המשיכו להתפרק בהיעדר מערכות עיבוד מתאימות.

מסכות נגד קורונה בפסטיבל המסכות בוונציה,צילום: אורן בן חקון

הצוות בחן את כמות המיקרו־פלסטיק ששוחררה ממסכות שהושרו במים עומדים. הם הניחו סוגי מסכות שונים ב־150 מיליליטר מים למשך 24 שעות, ולאחר מכן סיננו את הנוזל כדי לזהות מיקרו־פלסטיק וכימיקלים.

כל המסכות שנבדקו שחררו מיקרו־פלסטיקים, כאשר רוב החלקיקים היו בגודל קטן מ־100 מיקרומטר. רובם היו עשויים מפוליפרופילן, ובמים נמצאו גם פוליאתילן, פוליאסטר, ניילון ו־PVC, במיוחד ממסכות כחולות רגילות. מסכות FFP2 ו־FFP3 שחררו את כמות המיקרו־פלסטיק הגבוהות ביותר — פי ארבעה עד שישה יותר ממסכות אחרות — בעוד שמסכות רגילות שחררו פי שלושה עד ארבעה יותר חלקיקים ממסכות כירורגיות סטנדרטיות.

החוקרים איתרו ביספנול B, חומר משבש הורמונים, שדלף מכמה מסכות, כולל מסכות כירורגיות. הם דיווחו גם על ביספנול A, הקשור להפרעות הורמונליות. משבשי הורמונים הם חומרים כימיים המתערבים במערכת ויסות ההורמונים בגוף.

מסכות קורונה,צילום: EPA

בשיא תקופת הקורונה נעשה לפי הערכות שימוש בכ־129 מיליארד מסכות חד־פעמיות מדי חודש ברחבי העולם, רובן עשויות פוליפרופילן ופלסטיקים אחרים. באוקטובר 2020 צעדו שני פעילים סביבתיים מפריז למרסיי ואספו 6,300 מסכות במשך 59 ימים.

החוקרים אמרו כי השפעות השימוש ההמוני במסכות חד־פעמיות עלולות להימשך שנים, וקראו לממשלות ולרשויות הבריאות לקבל החלטות שקולות יותר כדי להגן על הבריאות והסביבה. הם קראו לאלטרנטיבות ברות־קיימא יותר למסכות חד־פעמיות ולהגברת המודעות הציבורית לגבי דרכי סילוק.

מסכות FFP2 וכירורגיות נחשבות ככאלו שסייעו להאט את התפשטות הנגיף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר