באיזה בית חולים תקבלו טיפול הכי מהר אם תגיעו עם שבץ מוחי? איפה יש סיכוי שלא תקבלו את האנטיביוטיקה הנדרשת לניתוח? ובאיזה מוסד יש חשש שבן משפחתכם הסיעודי ייצא עם פצעי לחץ? אלו הם חלק מעשרות מדדי איכות שמפרסם היום (רביעי) משרד הבריאות. איזה בית חולים הוא האיכותי ביותר? משרד הבריאות נמנע מלקבוע, והצגת הנתונים מקשה על הקביעה.
"התוכנית הלאומית למדדי האיכות", שסיכום שלה מתפרסם היום, בוחנת מעל 60 מדדים לאיכות הטיפול ו־100 נותני שירותים מחמישה תחומי מדידה: בתי חולים כלליים, בתי חולים לבריאות הנפש, מוסדות גריאטריה ושיקום, מכוני דיאליזה, טיפת חלב וחברות האמבולנסים.
התוכנית מסכמת את שנת 2024, ובמשרד הבריאות מציינים בסיפוק כי למרות המלחמה לאורך כל שנת המדידה, לא נרשמה ירידה באיכות הטיפול, וברוב המדדים אף נרשם שיפור. נתונים אלו מעידים על איתנות מערכת הבריאות והטמעה טובה של תהליכי האיכות.
משרד הבריאות נמנע במכוון מלדרג את בתי החולים לפי איכותם. אך באופן כללי ניתן לומר שבתי החולים הכלליים בישראל עומדים בממוצע הארצי ביעדי הטיפול כמעט בכל המדדים שנבדקו.
ב־11 מדדי איכות שבהם נערכה מדידה בכל בתי החולים הגדולים בישראל עולה כי הדסה עין כרם ואיכילוב עומדים בכל המדדים. שיבא לא עומד ביעד במדד אחד (שלגביו הועברו הנתונים והם מבטאים עמידה במדד, אך משרד הבריאות סבר שיש פער שלא מאפשר לפרסם אותם), וכך גם בילינסון. בית החולים סורוקה לא עמד בשני יעדים, אסף הרופא ושערי צדק לא עמדו בשלושה מתוך 11 מדדי איכות, ורמב"ם לא עמד בחמישה ממדדי האיכות.
גם השונות בהיקף הפעילות ובמספר המדדים הנבדקים בכל בית חולים מקשה על השוואה. כך למשל, בית החולים שיבא מוביל בהיקף המדידה עם לא פחות מ־49 מדדי איכות שונים. באיכילוב מודדים 42 מדדי איכות, בהדסה ובסורוקה 36, ברמב"ם 35, ובבילינסון ושניידר 34 מדדים.
היכן תעברו הכי מהר בדיקת דימות במקרה של אירוע מוחי? הזמן החציוני לבדיקת CT או MRI לאחר אירוע מוחי עומד על 24 דקות. הזמן הכי מהיר לביצוע הבדיקה בהלל יפה (19 דקות) והכי איטי בקפלן (58 דקות). בתי חולים נוספים שלא עומדים ביעד של משרד הבריאות הם לניאדו (30 דקות), סורוקה (29) והסקוטי בנצרת (27.5 דקות).
מדד נוסף שנבדק השנה עסק במתן טיפול דיאליזה במינון אפקטיבי. היעד הלאומי והממוצע הלאומי מגדיר כי 75% מהמטופלים צריכים לקבל טיפול מספק. בבתי החולים הרצפלד רק 36% קיבלו טיפול מספק; בהעמק ובמעייני הישועה רק 60%; וברזילי 72%. גם במכוני דיאליזה רבים בקהילה לא נרשמה עמידה ביעד שהוגדר לטיפול איכותי.
יעד נוסף שנבדק היה מתן טיפול אנטיביוטי מונע לפני ואחרי ניתוח במעי, למניעת זיהום. מדובר בניתוח שכ־10% מהמטופלים אחריו עלולים לסבול מזיהומים. נמצא כי 96% מהחולים בממוצע הארצי אכן מקבלים טיפול אנטיביוטי למניעת זיהומים. עם זאת, אם תנותחו בבית החולים קפלן הסיכוי שתקבלו טיפול עומד על 80%; ברמב"ם 89%; בשמיר אסף הרופא 91%; באסותא אשדוד 92%; ובברזילי 93%, כאשר היעד הלאומי הוא ש־95% מהמטופלים יקבלו טיפול מונע.
תופעת ה"דלת המסתובבת" במיון - פנייה חוזרת למיון תוך 48 שעות מהשחרור - עשויה להעיד על בעיית איכות בטיפול במיון או על שחרור מוקדם מדי של החולה. היעד הוא שעד 5% מהמבקרים במיון יחזרו פעם נוספת. הממוצע הוא 4.4%, אך יש בתי חולים שבהם שיעור התופעה גבוה יותר: בהם רמב"ם, מעייני הישועה, לניאדו, וולפסון וברזילי.
מדידת האיכות כוללת גם את מד"א ואת חברות האמבולנסים הפרטיות. השנה נמדד לראשונה יעד של ביצוע החייאה מוצלחת לאחר דום לב - דבר שידוע כבעל סיכויים נמוכים. מהבדיקה עולה כי במד"א מרחב שרון הצטיינו בהחייאות מוצלחות לאחר דום לב ובהחזרת דופק לפני ההגעה לבית החולים ב־21% מהמקרים, ואילו במד"א מרחב גלבוע ומרחב נגב רק ב־15% מהמקרים.
מדד חדש נוסף, שדווח השנה לראשונה, עוסק בהיווצרות פצעי לחץ למאושפזים בבתי חולים סיעודיים במחלקות שונות. פצעי לחץ עלולים אף להגביר את שיעור התמותה. המדידה נעשתה לגבי מספר מחלקות, בהן מחלקות חולים מונשמים. בשלב זה, משום שמדובר במדד חדש, לא נקבע לו יעד. הממוצע הלאומי עמד על 1.9 פצעים, כאשר גברים ובני 85 ומעלה נטו יותר לסבול מכך. מוסדות שבהם נמדד מספר פצעי לחץ גבוה במיוחד הם: גולדן קייר בנס ציונה (7.4), מדיקל קר אמפא (6.9), בית בלב ראשון (5.3), בית רבקה (4.2) ובית הדר באשדוד (4.1).
מדדים נוספים שנבדקו היו מתן טיפולים מתקדמים לשבץ (צנתור מוחי ותרופה ממיסה קריש), ניטור טמפרטורת הגוף של פגים, איכות ביצוע בדיקות קולונוסקופיה ועוד.
באופן כללי, במרבית המדדים - בעיקר בבתי החולים - נרשמה הגעה ליעד לצד מגמת שיפור לאורך השנים: צנתור לב בתוך 90 דקות מההגעה לבית החולים - עמידה של 92%; זמן חציוני מהכניסה לבית החולים ועד לביצוע MRI/CT ראש - 24 דקות לעומת 55 דקות בשנת 2015; מסירת הודעה מוקדמת מהאמבולנס לבית החולים במקרים של חשד לאירוע מוחי חד - עמידה של 95%; מתן הנחיות טלפוניות על ידי מוקדן לביצוע החייאה בעת חשד לדום לב - עמידה של 91%.
עם זאת, בטיפות החלב לא עומדים ביעדים כמו ביצוע בדיקות התפתחות, מדידות שונות ומתן חיסונים במועד. בבתי החולים הפסיכיאטריים לא מקפידים על ביצוע בדיקות סקר כמו ממוגרפיה ודם סמוי למאושפזים בהם, ובמחלקות סיעודיות לא מבצעים הערכת תזונה לקשישים.
"בתי החולים למדו להתמודד עם המעברים, עם האתגרים ועם השינויים. וכשרגילים לבצע פעולות מסוימות של איכות, הן בסוף נכנסות ל־DNA הארגוני, והשיפור בזמן המלחמה זו ההוכחה", מסבירה ד"ר יפעת ארליך שהם, סמנכ"לית בכירה לאיכות ובטיחות במשרד הבריאות ומנהלת התוכנית.
לדבריה, בשנה הקרובה המדידה תורחב תחת השם "איכות 360" ותכלול שיקלול של נתונים נוספים שבידי משרד הבריאות, כמו נתוני שביעות רצון המטופל, דוחות מדידת זיהומים, נגישות, זמינות שירותים, בטיחות ונתונים נוספים שנמדדים ביחידות שונות במשרד אך יאוגדו יחד.
"בשנה הקרובה נעמיק את העשייה בהרחבת תפיסת האיכות - ממערכת המציגה מדידה קלינית בלבד, למערכת שלמה המביאה לידי ביטוי את כל אבני הבניין של טיפול רפואי איכותי: איכות 360. במסגרת זו נרחיב את היקף המידע המשוקף לציבור הרחב, למנהלים ולמטפלים, באופן שיהפוך את מדידת האיכות לכלי נגיש ויעיל לטובת קבלת החלטות".
לשאלה מיהו בית החולים האיכותי ביותר ומדוע בוטלה הטבלה המשווה בין ביצועי בתי החולים מסבירה ד"ר ארליך שהם: "טבלת הליגה בוטלה משום שמבחינה מספרית, סטטיסטית, מדעית, היא לא שיקפה את כל המדדים. יכולנו לעשות ממוצע רק למדד שיש לו ציון. תמהיל המדדים הוא כזה שלא לכל המדדים יש ציון. יש גם מדדים שלא נקבע להם יעד. מבחינה מספרית, נתונית, סטטיסטית - זה היה לא מדויק. אבל גם מבחינה מהותית, כל המדדים חשובים באותה מידה. לתת לבית חולים ציון אחד, עד כמה שזה אולי יותר נוח, זה לא נכון, זה חוטא לעיקר".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "מקצועיותה ואיכותה של מערכת הבריאות בישראל, כפי שמשתקף בכל המדדים הלאומיים, נשענות, בין היתר, על המדידה החוזרת של מדדים רפואיים מובילים, המאפשרת למידה, שיפור וגם תחרות בריאה המקדמים את איכותה של מערכת הבריאות.
על אף שלמלחמה קיימות השפעות רבות על בריאות הגוף ועל בריאות הנפש, חל שיפור במרבית המדדים שנבדקו בתוכנית, ובכלל זה חלה עלייה ברוב מוחלט מהמדדים בתחום בריאות הנפש. מדובר בעדות נוספת לחוזקתה ולחוסנה של מערכת הבריאות, שנשענת מצד אחד על ההון האנושי שמוביל את המערכת קדימה, ומצד שני מושתתת על טכנולוגיות מתקדמות ועל איכות טיפול גבוהה במטופלים.
התוכנית הלאומית למדדי איכות תמשיך ותבחן את השפעותיה של המלחמה, בטווח הקצר והארוך, על מדדי האיכות של מערכת הבריאות הישראלית, במטרה ללמוד ולקדם את המערכת במדדים שבהם יימצאו פערים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו