אילוסטרציה. צילום: GettyImages

מדינה בטראומה: זינוק בפניות גברים לעזרה על רקע אובדנות

מחקר של עמותת מש"ה, הפועלת למניעת אובדנות, חושפים שינוי בתמונת המצוקה הנפשית בישראל • נתונים מצביעים על עליה של 23% במספר הגברים שפונים לעזרה • בני משפחה מהמעגל השני נעשים יותר מעורבים בפניות

היום הבינלאומי למניעת אובדנות: יותר גברים ויותר בני משפחה מהמעגל השני פונים לסיוע במקרה של מצוקה נפשית. כך עולה מנתונים של מוקד עמותת מש"ה (מילים שעושות הבדל), הפועלת למניעת אובדנות באמצעות מודל התערבות קהילתי.

לרגל ציון היום הבינלאומי למניעת אובדנות שייערך ביום רביעי, עמותת מש"ה מפרסמת ניתוח השוואתי של פניות בנושא אובדנות, לפני ואחרי ה-7 באוקטובר.

במהלך השנתיים שחלפו, ישנם שינויים במספר ובהרכב הפונים לעזרה בקווי הסיוע של העמותה. השינוי הבולט ביותר הוא מגדרי: לפני 7 באוקטובר רק 35% מהפונים היו גברים, לעומת 63% נשים. אחרי 7 באוקטובר, 43% מהפונים הם גברים לעומת 55% נשים. כלומר, עלייה של קרוב ל-23% במספר הפניות של גברים לאחר הטבח.

סקר עמותת מש"ה, צילום: Gettyimages

יותר פניות עצמיות וכניסה של בני משפחה ממעגל שני

נתון נוסף שרואים בו שינוי הוא אחוז הפניות העצמיות. בעוד שלפני 7 באוקטובר כ-26% מהפניות לעזרה היו פניות עצמיות, אחרי האסון הכבד עלה חלקן ל-34% פניות עצמיות - גידול של 31% בפניות עצמיות.

מעבר לנתונים, ניתן לראות גם פניות חדשות שלא נראו לפני 7 באוקטובר. במהלך השנתיים האחרונות ישנן פניות חדשות מבני משפחה ממעגל שני שביקשו עזרה - כמו אחיינים, נכדים, גיסים וסבים. המספרים עדיין קטנים, אולם במש"ה מברכים על השינוי ומקווים שילך ויגדל, כיוון שהשינוי הקהילתי חשוב ביותר לאדם המתמודד עם אובדנות.

ירידה במסוכנות הקיצונית - לצד עלייה ברמה הנמוכה

שינוי מפתיע נוסף שניתן לראות בעקבות המלחמה הוא הערכת המסוכנות של המתמודדים. לפני המלחמה אחוז המסוכנות הקיצוני עמד על 23%, ולאחריה ירד ל-11% בלבד. לעומת זאת, נרשמה עלייה דווקא ברמה הנמוכה של מסוכנות - מ-2.7% בלבד לפני המלחמה ל-12% אחריה. ההסבר הוא כי בעקבות המלחמה נכנסו עוד מספר רב של מתמודדים למעגל האובדנות, וכי המקרים הקיצוניים נדחקו לשוליים.

"מאחורי כל מתמודד יש משפחה שלמה"

מנכ"לית ומייסדת התנועה, גל ניסים-עמנואל, שאחיה שם קץ לחייו, מסבירה: "מהנתונים שלנו בתנועת מש"ה עולה תמונה שמצריכה מבט עומק על השינויים בחברה הישראלית בעקבות המלחמה המתמשכת. בצל 18 מקרי אובדנות בקרב כוחות הביטחון, אנו רואים עלייה מבורכת בפניות גברים לקו שלנו. גברים רבים מתמודדים עם מלחמה ארוכה, והלחצים בעקבותיה עולים גם לאחר שהם חוזרים הביתה. לחלקם הקושי הוא לחזור לשגרה עם גידול הילדים והקשיים בעבודה, חלקם לא מצליחים להתאושש מהמראות הקשים שנחשפו אליהם במלחמה".

עלייה של קרוב ל-23% במספר הפניות של גברים לעזרה לאחר הטבח, אילוסטרציה, צילום: iStock

ניסים-עמנואל קוראת לראות את כל המעגל המשפחתי של המתמודד עם אובדנות: "אנו בתנועת מש"ה רואים בגידול הפניות אחריות קהילתית המבקשת לראות את מי שנזקק לעזרה ולא להשאיר אותו לבד. מאחורי כל אדם המתמודד עם אובדנות נמצאת משפחה שלמה. במקרה של אנשי כוחות הביטחון, לדוגמה, נמצא בת זוג שמתמודדת לבדה ימים רבים בגידול הילדים, וילדים שחסרים בדמות אבהית - לעיתים גם כשהוא כבר בבית".

"אנו מבקשים להזכיר לכל מי שנמצא במצוקה שהם יכולים לפנות לעזרה, ולפנות לסובבים אותנו ולראות איך אפשר לזהות אדם במקרה אובדנות, מה הסימנים לכך ואיך ניתן לעזור לו. נוסף לכל מי שחזר מהמלחמה, אך גם לכאלו שאנו יודעים שנמצאים בקושי ולא לשכוח אותם", סיכמה ניסים-עמנואל.

עמותת מש"ה מטפלת בכ-50 פניות בנושא אובדנות בחודש. ביום רביעי, יום המאבק הבינלאומי למניעת אובדנות, התנועה תקיים כנס שיתמקד בקשיים המלווים את החברה הישראלית בצל המלחמה המתמשכת והטראומה הקשה מאז הטבח ב-7 באוקטובר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...