קשישים שעברו הערכה גריאטרית מלאה (בדיקה) לפני ניתוח גדול היו בסיכון נמוך פי שניים לתמותה לאחר הניתוח, כך עולה ממחקר חדש שנערך באסותא רמת החייל. המחקר נערך בשיתוף מכון קאהן־סגול־מכבי למחקר וחדשנות של מכבי שירותי בריאות וחטיבת הבריאות של מכבי.
במחקר נמצא שבקרב מטופלים שעברו הערכה גריאטרית טרום־ניתוחית, שיעור התמותה בשנה שלאחר הניתוח עמד על 2.62%, לעומת 5.39% בקרב מטופלים שלא עברו הערכה. כלומר הפחתה מובהקת של כחצי בתמותה, שמקושרת להערכה שנעשית על ידי אחות.
המחקר כלל 1670 מבוגרים בני 65 ומעלה. 191 מהם עברו הערכה גריאטרית מלאה, 348 הופנו להערכה אך לא ביצעו אותה. 240 נבדקו רק לאחר הניתוח ו-600 היו בקבוצת ביקורת. הנתונים נאספו בין השנים 2016–2024.
הערכה גריאטרית היא תהליך מובנה המבוצע על ידי אחות גריאטרית, לפני ניתוחים מורכבים. ההערכה כוללת בחינה של מצב בריאותי, תפקודי וקוגניטיבי, היסטוריה רפואית, שימוש בתרופות, תמיכה משפחתית וסיכוני סיבוכים. וזאת, בשל ידע מוקדם על הסיכון בו מצויים מטופלים קשישים בטרם הליכים אלו.
במחקר נמצא שהערכה גריאטרית גם הפחיתה ביקורים במיון: בתוך 30 יום מהניתוח, 15% מהמטופלים שעברו הערכה גריאטרית הגיעו למיון, לעומת כ60% בקבוצת ביקורת עם הערכה קהילתית (פי 4 פחות)
עוד נמצא שמנותחים שעברו הערכה לפני ניתוח, התאשפזו בשיעור נמוך ב-40% בשנה שלאחר הניתוח: ממוצע האישפוזים בקבוצה זו היה 1.7 לעומת 2.8-2.9 בקבוצה שלא עברה התערבות.
נוסף על כך נמצא כי מטופלים שעברו הערכה גריאטרית נהנו ממעקב רציף וטיפול מותאם בקהילה – עם יותר ביקורים אצל רופא המשפחה ופחות צורך במעבר לאשפוז בבית אבות או בטיפולי בית.
מבחינה כלכלית, הממצאים הראו ירידה משמעותית בהוצאות הבריאות הממוצעות וחיסכון כללי למערכת הבריאות של עשרות אלפי שקלים למטופל בשנה הראשונה אחרי הניתוח. לאור הממצאים החוקרים ממליצים לשלב הערכה גריאטרית מובנית כחלק אינטגרלי מהכנת קשישים לניתוחים גדולים, ולהטמיע אותה בכל בתי החולים.
"הממצאים שלנו מראים בצורה ברורה כי הערכה גריאטרית טרום־ניתוחית אינה רק תהליך אדמיניסטרטיבי, אלא כלי מציל חיים", ציינה רעות רון, ממכון אסותא לחקר מדיניות הבריאות ועורכת המחקר.
עוד אמרה רון: "מדובר בצעד פשוט יחסית שמאפשר לנו לזהות מוקדם גורמי סיכון, להיערך טוב יותר לניתוח, ולהבטיח שהמטופלים הקשישים שלנו יקבלו טיפול מותאם גם לאחר השחרור לביתם. בעיניי, זו הזדמנות להטמיע שינוי מערכת רחב שיתרום גם לבריאות המטופלים וגם להתייעלות כלכלית של המערכת כולה״.
ד״ר זוריאן רדומיסלסקי, מנהל תחום גריאטריה במכבי שירותי בריאות, ראש מסלול גרונטולוגיה בבית ספר למדעי הבריאות באוניברסיטת אריאל הוסיף: "הערכה גריאטרית לקראת הניתוח מכוונת למספר מטרות קליניות וסוציאליות: הגדרת סטטוס תפקודי וקוגניטיבי של מטופל ויכולתו לשיתוף הפעולה הנדרש לביצוע השיקום לאחר הניתוח, הערכה וחישוב הסיכונים לסיבוכים סביב הניתוח ולנקוט פעולות למניעת סיבוכים מחושבים, הכנה תרופתית לקראת ניתוח.
"חשוב להעריך פרמטרים נפשים, לצד הכנה תזונתית לקראת ניתוח, כמו גם איזון מחלות כרוניות נלוות. עוד יש לבדוק מערכות תמיכה סביב המטופל, להכין תהליכים למיצוי זכויות במסגרת חוק סיעוד, רווחה, שירותים בראויות, שירותים של משרד לשוויון חברתי, ועוד - תפקיד של עובדת סוציאלית במרפאה גריאטרית״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו