המצוקות הנפשיות שהתגברו בתקופת הקורונה והמלחמה, עלייה במודעות ומגוון רחב יותר של תרופות- כל אלו עשויים להסביר את הזינוק בשימוש בתרופות להפרעת קשב וריכוז בישראל. העליה מורגשת בקרב ילדים ובני נוער, ובחלק מהקופות מורגשת עוד יותר דווקא במבוגרים.
ערב פתיחת שנת הלימודים ביקשנו לבדוק כמה ילדים ובני נוער חוזרים לבית הספר כשהם נעזרים בתרופות החשובות, כאשר ניתן להעריך בזהירות שקרוב ל-10% מבני הנוער נעזרים בתרופות אלו. מדובר בתרופות דוגמת ריטלין, אטנט ויואנס, קונצרטה ואחרות.
קופות החולים הגדולות לא סיפקו מספר משתמשים מדוייק בטענה שמדובר בסוד מסחרי. הנתונים מראים שונות רבה בין קופות החולים השונות בישראל. אך באופן כללי ניתן לומר שבין הגילאים 5 עד 24 יש עליה של כ-60% בשימוש בתרופות להפרעת קשב ריכוז.
כך למשל ב"כללית", קופת החולים הגדולה ביותר שמבטחת מחצית מאוכלוסיית ישראל (כ-5 מיליון איש) נרשם גידול של 60% בהיקף המרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז בשנים 2020-2024 בכל קבוצות הגיל- ילדים בני נוער ומבוגרים. בקרב בני 5-14 נרשם גידול של 60% בהיקף המרשמים בשנים 2020-2024, בקרב בני 15-24 נרשם גידול של 62% וגם בקרב בני 25 פלוס נרשם גידול של 62%.
ב"מכבי שירותי בריאות" סופרים את מספר המשתמשים (ולא מרשמים). בשנת 2024 שיעור חברי מכבי בגילאי 5-14 שרכשו תרופות קשב וריכוז עמד על 9.6% – מדובר בעליה של 9% יחסית לשנת 2019 שיעור חברי "מכבי" בגילאי 15-24 שרכשו תרופות אלו עמד על 10.3% - מדובר בעליה של 17% יחסית לשנת 2019. כלומר, אחד מכל 10 ילדים ובני נוער נעזר בתרופות להפרעת קשב וריכוז.
קופת חולים "לאומית" היא היחידה שבה ישנם נתונים מספריים על מספר רוכשי תרופות להפרעת קשב וריכוז. מהנתונים של לאומית עולה כי ב-2024 היו 13,084 בני 6 עד 15 שנטלו תרופות כאלו ו-7484 בני 16 עד 25 שנטלו תרופות להפרעת קשב וריכוז. בין השנים 2020- 2025 נרשמה עליה של 130% במספר המשתמשים בני 6 עד 15 לעומת זאת בגילאי 16 עד 25 נרשמה ירידה בשיעור המשתמשים של כ-45%.
לאומית מבטחת 7.3% מאוכלוסיית המדינה ובסך הכל עד גיל 25 יש כ-20 אלף משתמשים בתרופות הנ"ל בלאומית. נתון שעשוי לתמוך בהערכה שבגילאי בתי הספר יש מעל 200 אלף משתמשים בתרופות קשב וריכוז שהם כ-10% מהתלמידים.
"הגידול בכמות המרשמים משנה לשנה ובאיבחון הפרעות קשב משקף מגמות היסטוריות וחברתיות שונות", אומר ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר ראשי בחטיבת קהילה, "כללית": "מאז פרוץ הקורונה רואים בכל העולם עלייה בפנייה לאבחון ולבריאות הנפש, על רקע שינויים בחיי האנשים- מתקופת הסגרים והלמידה מרחוק שהתגברו בקורונה, ועד למצוקה הנפשית שחווה כלל הציבור, ובפרט ילדים ונוער על רקע המלחמה".
מצוקה זו מובילה לאתגרים רבים יותר: למידה לא מסודרת, היעדר שגרות חיים, ומצוקה נפשית. כל אלו מביאים את ההורים לחפש דרכים להקל על ילדיהם. גם המודעות הרבה יותר להפרעת קשב בעשור האחרון מסבירה באופן חלקי את העלייה בפנייה לאבחון ולטיפול תרופתי. העלייה שרואים בכמות המרשמים מושפעת גם מהכללה של תרופות נוספות בסל הבריאות הציבורי" .
ד"ר סטיבן ריינגולד, מומחה ברפואת ילדים ובהפרעות קשב וריכוז מציין: "בשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה במתן מרשמים לתרופות להפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים ובני נוער, שנובעת ממספר גורמים. מצד אחד, חלה עלייה במודעות להפרעות קשב וריכוז ובמקביל גם באפשרויות הטיפול שעומדות בפנינו וניסיון עם התרופות השונות".
הוא מוסיף: "מצד שני, ילדים ובני נוער רבים מתמודדים עם נסיבות חיצוניות כמו מצבי לחץ, חרדות או פוסט טראומה, שלעיתים מתבטאים בסימפטומים דומים מאוד להפרעת קשב, ולכן יש נטייה לפעמים לבלבול באבחון, ובפועל מדובר בכלל בבעיה רגשית שלא תמיד מזוהה. יש לציין כי השכיחות של הפרעות נפשיות אומנם נמצאת בעלייה, אך יש פחות מודעות אליהן, ולכן לא פעם פונים קודם כל לאבחון קשב במקום להבין את התמונה הרחבה יותר".
"לאורח החיים המודרני של היום יש לא מעט השפעות על בני הנוער והילדים. שהות ממושכת מול המסכים, מולטי-טסקינג, הצורך להיות זמינים 24/7, תזונה לקויה ושינה לא סדירה, הן תוצאה ישירה של מה שנקרא הפרעת קשב נרכשת. הילדים של היום רגילים להגיב לכל דבר באופן מידי ולהיות כל היום מול מסכים, מה שמוביל לתסמינים שמזכירים הפרעת קשב מולדת ולקושי שלהם להתרכז במשימות יומיומיות אחרות".
לכן, חשוב להסתכל על התמונה הרחבה ולא להסתפק במתן תרופות בלבד. כיום קיימות גישות הוליסטיות, כמו תמיכה וטיפולים התנהגותיים כמו CBT שיכולים לעזור לילדים להתמודד טוב יותר, ולהפחית את הסימפטומים, ובכך למנוע טיפול תרופתי שלא בהכרח נדרש".
במכבי מדגישים כי בילדים העלייה אינה ליניארית בחמש השנים שנבדקו, עיקר העלייה הינה בין השנים 2023-2024 בה פרצה המלחמה הנוכחית והביאה לביקושים גבוהים במיוחד בתחום בריאות הנפש באופן כללי - ועל כן שינויים אלו אינם מציגים את התמונה המלאה, אותה יהיה נכון לבחון בשנים הבאות.
עוד מדגישים ב"מכבי" כי למרות שאנו בפתיחת שנת הלימודים, חשוב לזכור כי התחום הלימודי הוא רק אחד מהתחומים המושפעים מהפרעת קשב - שמשפיעה על כל תחומי החיים ובמבוגרים יכולה לבוא לידי ביטוי משמעותי מאוד בתחומים שאינם לימודיים כלל, כמו גם עבודה, זוגיות, התנהלות יומיומית וכו׳.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו