שנת הלימודים נפתחת כשאחרי החופש הארוך רוב ההורים מצפים בכיליון עיניים לחזרת ילדיהם למסגרות החינוכיות השונות. אולם עבור חלק מהילדים מדובר בחזרה אל מסגרת שכמעט לא מתאימה להם ושגורם להם לא פעם לסבל גדול. מדובר בילדים הסובלים מהפרעת ADHD (הפרעת קשב כרונית).
ילדים אלו סובלים לא פעם מקשיים בריכוז, שכחנות, חוסר ארגון, נטייה להסחת דעת, פעלתנות ואימפולסיביות. מעבר לסבל שילדים אלו גורמים לעצמם, הם מייצרים גם הפרעות מתמידות לשיעורים השונים דבר המביא לפגיעה ביכולת הלמידה של הכיתה כולה.
מי שעוסקת רבות בתחום זה, שפיתחה גם שיטה להורים וגם שיטה לגננות ולמחנכים היא ד״ר כרמית פריש מרצה וחוקרת במכללת שאנן. מכללת שאנן היא המוסד האקדמי היחיד שמכשיר את הסטודנטים בתוכנית POET-Teacher. פריש, עוסקת שנים בחקר התחום והיא צברה בו תובנות ועצות רבות, אותן היא מלמדת אנשי חינוך שמצביעים על האפקטיביות הרבה של השיטה.
"את המחקר שלי בתחום עשיתי אחרי עבודה של מרפאה בעיסוק של יותר מ-22 שנים. נפגשתי עם כל מיני קשיים של הורים שאמורים לנהל ילדים שיש להם את הקשיים המאופיינים בהפרעת ADHD. קראתי לשיטה בשם -poet, שירה באנגלית.
מדובר בראשי התיבות של הכללים בשיטה, אולם גם אפשר להגיד שלכל ילד עם ההפרעה יש שיר מיוחד שמתאימים לו. יושבים עם ההורים במשך 8 מפגשים בקליניקה או דרך זום, מזהים את עיקר הקשיים שיש לילד מתוך כלל התסמינים של הADHD ויחד עם ההורה תופרים לו מספר עקרונות ניהוליים שאותם הוא יקדם עם הילד".
בהמשך השיחה מסבירה ד"ר כרמית פריש, כי הקושי המרכזי של ילדים עם הפרעות קשב היא בניהול עצמי ביחס לדרישות מהם. "ילדים צריכים להיכנס לכיתה רגועים ולא סוערים, לא לשכוח ציוד, לא לקום ולהפריע באמצע שיעור וכן בגן לאסוף משחקים ועוד. כך הדבר גם ביחס להתנהלות בבית.
הבעיה היא שלשם כך הילד צריך לפתח בתוכו יכולות ניהוליות שמסייעות לו להתארגן בזמן לכל המטלות האלו. אבל אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז היכולות הניהוליות האלו מאחרות להבשיל וכך יש להם בעייה עם חוקים וכללים הן בבית והן במסגרות הלימודיות. ביחס לקשיים האלו פיתחתי את השיטה שמסייעת להורים, למורים ולילדים אלו לפתח טוב יותר את השגרה הניהולית שלהם וכך להקטין את הקשיים שהם חווים והסביבה חווה".
הפיתוח הייחודי שכבר פועל בישראל ובעולם בקרב למעל 1000 מרפאים בעיסוק, הוכח כיעיל מאד בעבודה עם ילדים אלא שבמקרים רבים להורים את את הזמן או את הכסף כדי לעבור את ההשתלמות הנדרשת בתחום. לכן החליטה ד"ר פריש, לפנות אל מערכת החינוך ולשם כך היא הצטרפה אל מכללת שאנן למורים כשהיא גם מקימה מכון מחקר במכללה שעוסק בתחום.
"כיון שאני רוצה לסייע לכמה שיותר תלמידים והורים אבל רבים ההורים שלא יכולים להרשות לעצמם לעבור את ההכשרה, החלטתי להעביר את ההכשרה למורים ולגננות כדי שאלו יפעלו בכיתות הגדולות שלהם ויקטינו את החיכוך והסבל שילדים אלו עוברים. כמובן לא הגננת ולא המורה יהיו מרפאים בעיסוק אבל הם ילמדו בקורס של 30 שעות, איך להתנהל נכון במצב של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז שמתקשים לשבת, שלא לנוע וכן עוד בעיות מהן סובלים תלמידים אלו".
את יכולה קצת לתת דוגמאות שנבין לעומק במה מדובר?
"כשיש הפרעה של ילד או כמה ילדים המורה פותח את הנושא בפני כל הכיתה ואומר, תראו יש כאן לכמה ילדים או לילד אחד קושי להיות במקום במשך כל השיעור. זו לא הפרעה אלא קושי ואני רוצה יחד איתכם ויחד עם הילדים האלו לחשוב איך מנהלים אותו כך שההפרעה לכולם תקטן. כך לא פעם אפשר להחליט שילד שקשה לו כל הזמן לשבת במקום, מרים את היד ומקבל אישור ללכת לאחת הפינות האחוריות של הכיתה ושם לעמוד לילד שולחן. באותו אופן ילד שצריך קצת להסתובב בחוץ גם יצביע ויקבל אישור כזה. כמו כן לאשר לילדים שחייבים להפעיל את הידיים שלהם לעשות זאת מתחת לשולחן עם צעצועים שקטים".
ד"ר פריש מציינת כי "80 אחוז מהילדים מצליחים להשתייך לשגרה הזו ולנהל את עצמם בעזרתה. יש עדיין 20 אחוז שצריך להזכיר להם את הכללים האלו לפני כל שיעור. צורת הפעולה הזו והסיוע לילד להצליח לנהל את עצמו מעצימה אותו מאד. במחקרים שכבר ערכו כ50 אחוז מהילדים הראו שיפור בפרמטרים בהם הם התקשו קודם. מעבר לכך שליש מהילדים האלו הצליחו גם להתאים את עצמם לפעילות הכיתית ברמה כזו שכבר היה שינוי לטובה בכל התפיסה העצמית שלהם כיון שהם כבר לא היו חריגים. הדימו העצמי שלהם עלה וזו הצלחה רבה מאד".
ההצלחה של השיטה הביאה את ד"ר פריש לשאוף להפיץ אותה ככל שניתן בקרב גננות ומורים. לשם כך היא פיתחה שיטה שמועברת לצוות במשך 30 פגישות ובהן הצוות לומד מה הנקודות שחשובות לו בכיתה ואיך אפשר להתמודד עם הקשיים שיש להם. "בADHD יש כ12 כללים ניהוליים חסרים. אבל הקשיים האלו לא מתקיימים אצל כל ילד ובכל כיתה".
"לכן במהלך הקורס אנחנו נבנה לכל מורה חליפה ייחודית שבמסגרתה נשב איתו על 3 העקרונות החשובים לו ביותר. נלמד אותו איך ליישם אותם ואיך לפעול בכיתה איתם. זה יתן לו גם יותר אפשרות לחנך את הילדים כולל אלו שעם ההפרעות האלו וגם יקטין את השחיקה הרבה שהמורה הממוצע סובל ממנה", היא מסכמת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו