הגדלת התשלום על תרופות, במסגרת ההשתתפות העצמית, עלולה לפגוע בציבור ובפרט קשישים, חולים כרוניים ובני מעמד הביניים שייאלצצו לוותר על תרופת והוא טומן "סיכון ממשי לפגיעה בבריאות הציבור ובשוויוניות". כך עולה מדו"ח שמפרסם מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.
המחקר בוחן את ההשלכות של החלטת הממשלה מהשנה שעברה לייקר את ההשתתפות העצמית ברכש תרפות מסכום של עד 20 שקלים ל-23.5 שקלים לתרופה. החלטת הממשלה מאוקטובר 2024 נעשתה לאור התמשכות הלחימה והגדלת ההוצאות על בריאות הנפש והשיקום שעמדו על יותר מ-1.4 מיליארד ב-2024-2025.
ההשתתפות העצמית ברכש תרופות מהווה חלק קטן ממקורות המימון של קופות החולים ולצד זאת מטרתתה לצמצם ביקוש עודף ותופעה של "אגירת תרופות".
עבור תרופות שמחירן המירבי עד כ-160 שקלים המבוטחים משלמים סכום של 20 שקלים או המחיר המירבי לצרכן (הנמוך משניהם). עבור תרופות שמחירן יותר מ-160 שקלים המבוטח משלם השתתפות עצמית של 10-15%. עבור חולים כרוניים, ההוצאה המרבית על תרופות מרשם שבסל היא כ-367 שקלים בחודש.
בשנת 2023 עמד היקף ההשתתפויות העצמיות של המבוטחים על תרופות שבסל על כ-2.9 מיליארד שקלים, שהם כ-30% מהוצאות קופות החולים על תרופות שבסל.
אלא שהסכום, שלכאורה נראה פעוט, גורם לאנשים לוותר על תרופות חיוניות: ב-2024 ענו 6% מהאוכלוסייה בישראל כי הם ויתרו על תרופה או טיפול בשל מחירם (לעומת 9% שוויתרו ב-2009) , כאשר בחמישון התחתון שיעור המוותרים גבוה פי 2 ועומד על 12%.
יש אוכלוסיות נוספות שבהן גדל שיעור המוותרים: 11% מהחולים הכרוניים בישראל דיווחו כי הפחיתו מינוני תרופות או ויתרו עליהן כליל כדי לחסוך בעלויות, 26% מהקשישים דיווחו כי התשלומים על תרופות מכבידים עליהם "במידה רבה", ו17%- ממקבלי גמלת הבטחת הכנסה ויתרו על תרופות עקב קשיים כלכליים.
בקרב החברה הערבית, שיעור הוויתור על תרופות מרשם בשל מחירן עומד על ,18.3% כפול מהממוצע הלאומי.
כאמור, החלטת הממשלה מתייחסת לעליה של 18% בהשתתפות העצמית עבור כל התרופות שמחירן בין 20 ל-220 שקלים. להערכת מחברי הדוח הגידול בהכנסות מעדכון תעריף ההשתתפות העצמית יהיה יותר מ-250 מיליון שקלים.
לצד ההתייקרויות הללו צפוי צעד מבורך של הפחתת ההשתתפות העצמית ברכישת תרופות לחולים כרוניים ולמקבלי הבטחת הכנסה והפחתת ההשתתפות העצמית ליום אשפוז סיעודי מורכב, הפחתות שמוערכות ב-34 מיליון שקלים.
עם זאת, הגידול הצפוי בהכנסות המדינה עקב העלאת ההשתתפות העצמית גדול פי 8 מן הירידה הצפויה בהכנסות כתוצאה מן ההפחתה לאוכלוסיות מיוחדות.
מחברי נייר העמדה מציינים שמהלך זה יביא לפגיעה בבריאות, בפרט של חולים ממעמד הביניים ומהשכבות החלשות בשל ויתור על רכש תרופות חיוניות. כמו כן ההצעה מחריפה את אי השוויון מאחר וההשתתפויות העצמיות הן ללרוב אחידות.
בנוסף, ההכנסות כתוצאה מהמלך לא יופנו לטובת מערכת הבריאות וגם דבר זה פוגע בסופו של דבר במבוטחים.
מחברי הדוח מציעים דרכים אחרות להגדלת הכנסות המדינה ומקורות המימון של מערכת הבריאות, ללא פגיעה בשוויון: העלאת המס על מוצרי עישון ושימוש בחלק מהכנסות המס לקידום בריאות. ביטול תקרת תשלום של דמי ביטוח בריאות, כך שיגבו גם משכר גבוה. מיסוי משקאות ממותקים כדרך להפחית סיכון להשמנה ולסוכרת, לצד הגדלת הכנסות המדינה. והגדלת תקציב הבריאות.
החוקרים פרופ' גבי בן נון, פרופ' נדב דוידוביץ' וניר קידר קוראים למקבלי ההחלטות לדחות את התוכנית המוצעת להעלאת תעריף ההשתתפות העצמית ולבחון חלופות מימון פרוגרסיביות ויעילות יותר למען השמירה על בריאות הציבור.
"העלאת ההשתתפות העצמית כאמצעי להגדלת מקורות המימון של מערכת הבריאות צפויה להחריף את אי-השוויון בבריאות ולהוביל להרעה בתוצאים קליניים, בייחוד במחלות כרוניות. המהלך המוצע, אף שמשולבות בו הפחתות נקודתיות לאוכלוסיות מסוימות, עתיד להכביד את הנטל על רוב האוכלוסייה ועלול להגדיל את היקף תופעת הוויתור על תרופות ושירותים רפואיים. משמעות נוספת של המהלך היא הגדלת חלקו של המימון הפרטי במערכת הבריאות, אשר כבר היום נחשב לאחד הגבוהים במדינות ה-OECD".
פרופ' נדב דוידוביץ', מכותבי נייר המדיניות: "ישנה חשיבה מחודשת על מקומן של ההשתתפויות העצמיות במימון ההוצאה הלאומית על בריאות. מעבר לשאלה האמפירית החשובה אם ההשתתפות העצמית נועדה לשמש כלי לשימוש מושכל בתרופות, לצמצום ביקושים עודפים ולריסון ההוצאה על בריאות או שהיא מהווה חסם בעל השפעה שלילית, חשוב לזכור שמדובר בצורת מימון רגרסיבית אשר מגבירה אי-שוויון, ושקיימות חלופות מימון פרוגרסיביות יותר. נקודה חשובה נוספת היא שהתוספת הכספית מהעלאת ההשתתפות העצמית אינה מיועדת בהכרח למערכת הבריאות, דבר שעלול להוות תקדים בעייתי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו