מחקר מפריך את האמונה הרווחת: משחקי וידאו מכפילים את האינטליגנציה של ילדים

במהלך השנים חוקרים קישרו בין בילוי זמן רב במשחקי וידאו לבין מנת משכל גבוהה יותר אצל ילדים, דבר שסותר במידה רבה את האמונה הרווחת שמשחקי וידאו מזיקים למוחות צעירים.על פי מחקר החדש, שתוצאותיו פורסמו על ידי Science Alert, נמצא כי ההבדל ביכולות הקוגניטיביות (בין אלו שמשחקים לאלו שלא) היה מועט ולא מספיק כדי להוכיח קשר סיבתי. עם זאת, החוקרים אמרו שהוא "בולט".

הדו"ח ציין כי המחקר, שהחל בשנת 2022, לקח בחשבון משתנים רבים, כולל הבדלים גנטיים ורקע סוציו-אקונומי של הילדים.במקביל, חוקרים מצאו כי צפייה בטלוויזיה ושימוש במדיה חברתית לא השפיעו לטובה או לרעה על האינטליגנציה.

"מדיה דיגיטלית מגדירה את הילדות המודרנית, אך השפעותיה הקוגניטיביות אינן ברורות ושנויות במחלוקת ביותר", כתב צוות המחקר מהולנד, גרמניה ושוודיה, במאמר שפרסמו."אנו מאמינים שמחקרים המבוססים על נתונים גנטיים יכולים להבהיר טענות סיבתיות", הוסיף הצוות.

החוקרים בחנו רישומי זמן מול המסך של 9,855 ילדים, כולם בארצות הברית, בגילאי 9 עד 10. בממוצע, הילדים דיווחו על בילוי של שעתיים וחצי ביום בצפייה בטלוויזיה או בסרטונים מקוונים, שעה במשחקי וידאו וחצי שעה באינטראקציה חברתית מקוונת.

שנתיים לאחר מכן, החוקרים סקרו נתונים על יותר מ-5,000 מהילדים הללו. במהלך התקופה שבין לבין, משתתפי המחקר שדיווחו על בילו זמן רב מהרגיל במשחקי וידאו הראו עלייה של 2.5 נקודות ב-IQ בהשוואה לממוצע.העלייה במנת המשכל התבססה על ביצועי הילדים במשימות שכללו הבנת הנקרא, עיבוד ויזואו-מרחבי, משימה ממוקדת זיכרון, חשיבה גמישה ושליטה עצמית.

חשוב לציין שלמרות שהמחקר הוגבל לילדים בארצות הברית ולא הבחין בין סוגי משחקי וידאו (משחקי מובייל ומשחקי קונסולה), הוא מספק תובנות חשובות לגבי משחקים ומנת משכל, ותומך ברעיון שאינטליגנציה אינה קבועה ומשהו שאנו נולדים איתו.

"התוצאות שלנו תומכות בטענה שזמן מול מסך אינו פוגע ביכולות הקוגניטיביות של ילדים, וכי משחקי וידאו יכולים למעשה לעזור לשפר את האינטליגנציה שלהם", אמר חוקר המוח טורקל קלינגברג ממכון קרולינסקה בשוודיה.

כפי שמציינים החוקרים, זה לא המחקר הראשון שמאשר קשר בין הזמן שילדים מבלים במשחקים לבין התפתחותם הקוגניטיבית, ונראה שיש גם יתרונות נוספים הקשורים למשחקי וידאו.הצוות שעומד מאחורי המחקר הנוכחי מציין כי מדגמים קטנים, עיצובים שונים של מחקרים וכישלון בהתחשב בהשפעות גנטיות וסוציו-אקונומיות הובילו לדיווחים הסותרים על השפעות זמן המסך שראינו עד כה, ואלה המגבלות שמחקר זה ביקש לטפל בהן.

משמעות הדבר היא שישנם גורמים רבים המשפיעים, הן מבחינת האופן שבו אינטליגנציה מתפתחת ונוצרת, והן מבחינת הדרכים השונות בהן זמן מסך עשוי להשפיע על גופנו וההרגלים שלנו, ולכן יש צורך במחקר נוסף, על פי Science Alert.

"לא חקרנו את השפעות הזמן מול המסך על פעילות גופנית, שינה, רווחה או ביצועים בלימודים, ולכן איננו יכולים לומר בוודאות", אמר קלינגברג. "כעת נלמד את השפעותיהם של גורמים סביבתיים אחרים וכיצד השפעות קוגניטיביות קשורות להתפתחות המוח של ילדים".