דו”ח רפואי חדש של מערך הבריאות במטה המשפחות, חושף תמונת מצב מדאיגה ממנה סובלים החטופים, כתוצאה מהרעבה מכוונת וממושכת של ארגוני הטרור ברצועת עזה, ביניהם חמאס והג׳יהאד האיסלמי.
על פי הערכות, החטוף אביתר דוד ירד ממשקל של 76 ק”ג, והיום משקלו מוערך בכ-40-45 ק״ג - ירידה של כ-41% ממשקל גופו. החטוף רום ברסלבסקי ירד ממשקל מוערך של 65 ק”ג, והיום משקלו מוערך בכ-43-47 ק״ג - ירידה של כ-31%. שניהם נמצאים במצב של תת-משקל חמור, עם סכנת קריסה רב-מערכתית.
את הנתונים בחנו מומחי מערך הבריאות של מטה המשפחות, בהם פרופ׳ חגי לוין, ראש מערך הבריאות של מטה המשפחות; ד”ר עינת יהנה, נוירופסיכולוגית שיקומית ופרופ’ רונית אנדולט, ראש אגף התזונה לשעבר במשרד הבריאות. ההערכות הקליניות התבססו על ניתוח מקצועי של התיעודים, עדויות שורדים, ומידע רפואי מצטבר מדוחות קודמים.
בדוח נכתב כי החטופים סובלים מהרעבה מכוונת, המהווה סכנה ממשית ומידית לחייהם ובריאותם. בסרטונים נראים החטופים כחושים בצורה מסכנת חיים מרעב קיצוני ממושך. הם סובלים מסימני חולשה ותשישות. מצבם של החטופים החיים קש מאוד ומתדרדר באופן חמור בשל תנאי שבי קשים. מהדוחות עולה כי תת התזונה הביא לירידה של עד 50% ממשקך הגוף, אובדן מסת שריר, פגיעה בפעילות מערכת העצבים, היחלשות מערכת החיסונית והעדר רזרבות פיזיולוגיות חיוניות.
הדוח מתאר את המוח המורעב עם פגיעות נוירו־פסיכולוגיות חמורות כתוצאה מהרעבה: פגיעה בזיכרון, ירידה בתפקוד קוגניטיבי, דיכאון, בלבול, אפתיה, ולעיתים הזיות. המונח "מוח מורעב" משמש לתיאור פגיעה נרחבת במערכת העצבים, הנובעת מחסר ממושך בגלוקוז, בוויטמינים חיוניים ובחומצות אמיניות.
החטופים בסיכון מוגבר עקב התנאים הנלווים להרעבה: החטופים מוחזקים לרוב בתנאים תת־קרקעיים, ללא חשיפה לאור יום, ללא מים ראויים לשתייה, ללא טיפול רפואי ובתנאי היגיינה המסכנים חיים. עדויות מהשבי, תיעודים וממצאים פתולוגים מצביעים על דפוס עקבי: הרעבה ממושכת, בידוד, תנאי סביבה קשים והחמרה יזומה של מצבם. חטופים ששוחררו דיווחו על האבסת יתר לקראת שחרורם, בניסיון לטשטש את סימני ההרעבה.
הדוח המלא כולל גם עדויות של שורדי שבי שחזרו, חלקם כבר פורסמו, למשל עומר שם טוב תיאר כי הוחזק במתקן תת קרקעי ללא גישה למזון או אור יום ולעיתים קיבל עוגייה ומים מלוחים בלבד, משקלו ירד מ- 80 ק"ג ל- 55 ק"ג.
עוד נכתב כי שניהם סובלים מתת־משקל חמור המוגדר על פי ארגון הבריאות העולמי כסיכון קליני גבוה לסיבוכים ואף למוות. הרעבה קיצונית כפי שהם חווים היא תהליך מסוכן שבו הגוף מפרק תחילה את השומן, אחר כך את מסת השריר ולבסוף גם את הרקמות החיוניות, כולל שריר הלב. כאשר אחוזי השומן יורדים מתחת ל־5%, קיים סיכון ממשי לקריסה לבבית, אי־ספיקת כליות, הפרעות קצב, קריסת מערכות ואף מוות פתאומי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

