מפחיתות את הסיכון: ההפתעה הגדולה של התרופות החדשות לאלצהיימר

שני מחקרים חדשים שמוצגים בשעה זו בכנס איגוד האלצהיימר הבינלאומי (AAIC) בטורונטו קנדה, מראים השפעה ארוכת טווח של 3 ו-4 שנים ותועלת גדולה יותר משחשבו לתרופות החדשות לאלצהיימר בשלב מוקדם, "קיסאנלה" ו-"לקמבי".

שתי התרופות ניתנות בעירוי אחת לחודש או לשבועיים בשלב מוקדם של אלצהיימר. מחקר שנעשה בתרופה קיסאנלה (דוננמאב) הראה שהתרופה המשיכה להראות האטה בהידרדרות הקוגניטיבית גם כאשר רוב המשתתפים סיימו את הטיפול. התועלת המשיכה להעמיק במשך 3 שנים בהשוואה לקבוצת ייחוס חיצונית ממחקר אחר. קיסאנלה הפחיתה את הירידה הקוגניטיבית ב- 0.6 נקודות לאחר 18 חודשים, וב-1.2 נקודות לאחר 36 חודשים.

עוד נמצא כי התחלה מוקדמת יותר של טיפול בקיסאנלה הפחיתה את הסיכון להתקדמות לשלב הבא של המחלה ב- 27%, בהשוואה לקבוצת חולים שהתחילה טיפול בקיסאנלה בשלב מאוחר. יותר מ-75% מהמשתתפים שטופלו בקיסאנלה הגיעו לפינוי עמילואיד (חלבון המצטבר במח וגורם למחלה) תוך 76 שבועות מתחילת הטיפול. ההצטברות מחדש של רובד עמילואיד נותרה איטית בקצב של כ-2.4 CL בשנה לאחר עד שנתיים וחצי של מעקב במשתתפים שהשלימו את הטיפול, בהתאם לתצפיות קודמות.

לא נצפו תופעות בטיחותיות חדשות לאחר 3 שנות טיפול ומעקב. משתתפים במחקר שהחלו את הטיפול מאוחר יותר הפיקו גם תועלת מהתרופה. עם זאת, התחלה מוקדמת של טיפול בקיסאנלה בקרב משתתפי המחקר הפחיתה משמעותית את הסיכון להתקדמות לשלב הבא של המחלה.
המחקר נערך בקרב 550 משתתפים שטופלו תחילה בתרופה קיסאנלה במשך 76 שבועות והמשיכו למחקר הנוכחי בטיפול בתרופה לעוד 78 שבועות ובסה"כ כשלוש שנים. הטיפול מיועד למבוגרים עם אלצהיימר סימפטומטית מוקדמת. התרופה הוגשה להכללה בסל בריאות 2026.

"קיסאנלה מספקת תועלת קלינית מתמשכת שהמשיכה להתגבר במשך שלוש שנים ופרופיל בטיחות עקבי", אמר ד"ר מארק מינטון, סגן נשיא אלי לילי למחקר ופיתוח מדעי המוח. "המשתתפים המשיכו להראות תוצאות משמעותיות, וחיזקו את הערך ארוך הטווח של התערבות מוקדמת".

במחקר אחר בתרופה לאלצהיימר לקמבי נמצא כי לאחר ארבע שנות מעקב הטיפול בתרופה הקטין בחצי את הסיכון להתקדמות המחלה לשלב הבינוני או החמור. הנתונים שהוצגו בכנס הבינלאומי בקנדה מראים כי הפער ביכולות הקוגניטיביות והתפקודיות בין מטופלים שקיבלו את התרופה ובין מטופלים שלא טופלו מתרחב עם הזמן.

לקמבי (לקנמאב), תרופה לטיפול בשלבים מוקדמים של מחלת אלצהיימר, הצליחה להפחית ביותר מ- 50% את הסיכון להתקדמות המחלה לשלב הבינוני או החמור. בארבע שנות המעקב נמצא כי 18.6% מהמטופלים בלקמבי הידרדרו לשלב הדמנציה הבינונית או החמורה, לעומת 37.4% בקרב חולים שלא טופלו - ירידה של 56% בסיכון להידרדרות.

בשלב הבינוני, החולים נזקקים לעזרה תכופה בביצוע פעולות יומיומיות מורכבות הנדרשות לניהול חיים באופן עצמאי, ומתמודדים עם קשיים בזיהוי חברים או קרובי משפחה, התנהגות אימפולסיבית והפרעות משמעותיות בתפקודים הדורשים חשיבה וארגון. בשלב החמור, החולים סובלים מקושי ניכר או מחוסר יכולת לתקשר ותלויים לחלוטין בסיוע בביצוע פעולות בסיסיות החיוניות לטיפול עצמי ולתפקוד בחיי היומיום.

"הנתונים מצביעים על כך שהטיפול מעכב את ההידרדרות הו ביכולות החשיבה והן בתפקוד היומיומי. מטופלים נשארים במצב טוב יותר למשך זמן רב יותר. בקרב המטופלים ניתן לראות שונות בתגובה: חלקם מגיבים מצוין ושומרים על יציבות, בעוד שאצל אחרים המחלה ממשיכה להתקדם, אך בקצב איטי באופן משמעותי בהשוואה למהלך ההתקדמות ״הטבעי״ של המחלה״, אומרת ד"ר נועה ברגמן, מנהלת היחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית במערך הנוירולוגי של בית החולים איכילוב, שמשתתפת בכנס AAIC.

ד"ר ברגמן מסבירה כי מעקב אחר המצב הקוגניטיבי נעשה באמצעות מגוון רחב של שיטות. "ישנם כלים מקובלים המשלבים הערכה של יכולות חשיבה ותפקוד". הכלי ששימש במחקר הוא מדד ה-CDR-SB, המסכם את התפקוד בשישה תחומים קוגניטיביים ותפקודיים: זיכרון, התמצאות, פתרון בעיות, יחסים בין-אישיים, תפקוד בבית ותחביבים, ויכולת האדם לטפל בעצמו. בכל תחום ניתן ציון בין 0 ל-3, כך שהציון המרבי במדד כולו הוא 18 נקודות.

לאחר שנה וחצי של טיפול נמדד פער של חצי נקודה במדד ה-CDR-SB בין מטופלי לקמבי לבין חולים ללא טיפול. לאחר שלוש שנות טיפול הפער גדל לנקודה שלמה, ועל פי הנתונים החדשים, לאחר ארבע שנות טיפול הוא כבר הגיע לשתי נקודות.

פער של שתי נקודות במדד זה עשוי לייצג הבדל מהותי באיכות החיים: בין מטופלים שמסוגלים לתפקד בביתם ולשמור על תחביבים, לבין כאלה שביתם מוזנח ותחומי העניין שלהם מצומצמים מאוד, או בין מטופלים שיכולים להשתתף בפעילויות חברתיות, גם אם בליווי, לבין כאלה הזקוקים להשגחה מתמדת ואינם מסוגלים לבצע פעולות בסיסיות מחוץ לבית.

"מחלת אלצהיימר היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים המרכזית, המתבטאת בהרס מתקדם של תאי עצב ובפגיעה ביכולות קוגניטיביות ותפקודיות, מסבירה ד"ר ברגמן. עוד פירטה כי המחלה מתפתחת לאורך שנים רבות, כאשר שינויים פתולוגיים במוח מתחילים זמן רב לפני הופעת הסימפטומים. אחד התהליכים המוקדמים הוא הצטברות של חלבון בטא-עמילואיד בצורת משקעים חוץ-תאיים.

הצטברות זו מפעילה תגובות דלקתיות ותהליכים נוספים, שבסופו של דבר גורמים לנזק נרחב ולמוות של תאי עצב. לכן, המטרה היא להתערב בשלב מוקדם של המחלה, עוד לפני שנגרם נזק בלתי הפיך". לקמבי היא תרופה ממשפחת הנוגדנים החד-שבטיים המכוונים נגד בטא-עמילואיד. התרופה נקשרת למשקעי החלבון, מסייעת בפירוקם, ומקדמת את פינוים מן המוח.

תופעות הלוואי המשמעותיות נותרו יחסית נדירות, וגם לאחר ארבע שנות טיפול רוב המקרים היו ללא תסמינים קליניים. "הן זוהו בעיקר בסריקות MRI הנעשות כחלק מהמעקב הקפדני אחר המטופלים", מציינת ד"ר ברגמן. בישראל, "לקמבי" מאושרת לשימוש כבר למעלה משנה וחצי, וכיום יותר מ-130 מטופלים מקבלים את התרופה. "יש לנו כמה עשרות מטופלים שמקבלים "לקמבי" ברציפות מאז אישור הטיפול בארץ בנובמבר 2023". "לקמבי" הוגשה לסל התרופות של 2026.