מחקר חדש שפורסם השבוע בכתב העת הרפואי היוקרתי JAMA בחן למעלה מ-60 אלף חולים הסובלים מסוכרת והשמנה, וחושף ממצאים שעשויים לשנות את התפיסה הרפואית כלפי תרופות להרזיה. הנתונים היו חד-משמעיים והוכיחו שהשימוש בתרופות הפופולאריות מונג׳רו וויגובי הביאו להפחתה בסיכון לשבץ, לדמנציה ולתמותה. מדובר הממצאים משמעותיים שעשויים לשפר את איכות חייהם של מיליוני אנשים ברחבי העולם.
המחקר, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת צ'ונג שאן בטיוואן, חילק את המשתתפים לשתי קבוצות עיקריות: המשתתפים בקבוצה הראשונה קיבלו תרופות מסוג GLP1 כמו אוזמפיק, ויגובי ומונג'רו. בקבוצה השנייה המשתתפים קיבלה תרופות אחרות נגד סוכרת, והם שימשו למעשה כקבוצת הביקורת. החוקרים עקבו אחר המשתתפים לאורך שבע שנים, תוך מעקב קפדני אחר התפתחות של מחלות שונות ושיעורי תמותה כפי שדווח בתיקים הרפואיים שלהם מ-67 מרכזים בארצות הברית.
על פי הממצאים נמצא כי משתתפים שקיבלו את התרופות להרזיה היו בעלי סיכון נמוך ב-37% לפתח דמנציה ו-19% פחות סיכון לשבץ. בנוסף, הסיכון לתמותה מכל סיבה היה נמוך ב-30% בקרב קבוצה זו במהלך תקופת המעקב.
עם ניתוח מעמיק יותר של הנתונים, התברר שההשפעה של התרופות אינה מתחלקת באופן שווה בין כל המטופלים. חלק מהמטופלים שקיבלו את תרופות ההרזיה נהנו מתועלת בולטת אף יותר: מבוגרים מעל גיל 60 זכו לרמות הגנה גבוהות במיוחד - נתון הגיוני לנוכח הסיכון המוגבר לדמנציה בגיל זה. גם נשים הפגינו תגובה טובה יותר לטיפול לעומת גברים. מטופלים עם השמנה בדרגה בינונית עד חמורה BMI) בטווח של 30–40) נהנו מהתוצאות המרשימות ביותר.
ד"ר הואן-טאנג לין, שהוביל את המחקר, מתאר את הממצאים כדרמטיים. לדבריו, התוצאות משתלבות היטב עם ההבנה הרפואית הקיימת, שכן הקבוצות שהראו את התועלת הרבה ביותר הן גם אלו שנמצאות בסיכון הגבוה ביותר למחלות לב וכלי דם ולירידה קוגניטיבית.
לא רק דיכוי תיאבון
הסבר אפשרי לתופעה טמון באופן הפעולה הייחודי של התרופות. מעבר להסדרת רמות הסוכר והפחתת המשקל, הן יוצרות רצף של שינויים חיוביים במערכות שונות בגוף. התרופות מפחיתות דלקת כרונית במוח, מונעות הצטברות של חלבונים רעילים הקשורים להתפתחות אלצהיימר, ומשפרות את זרימת הדם המוחית. לדברי הרופאים, תרופות מקבוצת GLP-1 פועלות במספר מנגנונים בו-זמנית: הן מדכאות תיאבון, מאטות את העיכול, מפחיתות את ייצור הסוכר בכבד ומעודדות הפרשת אינסולין בעת הצורך. במקביל, הירידה במשקל תורמת לשיפור תפקוד כלי הדם בכל הגוף ומפחיתה את העומס על מערכת הלב וכלי הדם.
למרות שהנתונים מעוררים עניין בקהילה הרפואית, החוקרים מדגישים כי מדובר במחקר תצפיתי - מחקר שעקב אחר התפתחות המטופלים לאורך זמן, אך לא בחן באופן ישיר את ההשפעה של התרופות על המוח. יתרה מכך, לא נמצאה יעילות משמעותית נגד מחלת פרקינסון או דימום מוחי, מה שמעיד על כך שההשפעה המגנה אינה חלה על כלל ההפרעות הנוירולוגיות. ובכל זאת, עבור אנשים הסובלים מסוכרת סוג 2 והשמנה, הממצאים הללו מהווים סיבה נוספת לשקול טיפול בתרופות להרזיה.
ד"ר רז הגואל, רופא מומחה ומנהל המרכז הרפואי לטיפול בהשמנה: "התרופות החדשות לטיפול בהשמנה כבר הוכיחו את יעילותן המרשימה בטיפול בסוכרת, ירידה במשקל, אי ספיקת לב, אי ספיקת כליות ועוד, וכעת מצטברות עדויות לפוטנציאל שלהן גם בטיפול במחלות דלקתיות שונות, כולל מחלות ניווניות של המוח כמו שבץ ואלצהיימר. אמנם המחקר בתחום עדיין בשלביו הראשוניים ויש צורך בנתונים נוספים, אך ניתן להעריך שהשימוש בתרופות הללו ילך ויתרחב בשנים הקרובות. הממצאים הללו מעניקים תקווה חשובה למיליוני מטופלים ברחבי העולם. חשוב לזכור שאין טיפול אחיד לכולם. התאמת הטיפול חייבת להיעשות על ידי רופא מומחה שמכיר את ההיסטוריה הרפואית של המטופל, מחלות הרקע, הגיל, והמצב הבריאותי הכללי – ורק כך ניתן להבטיח טיפול נכון, יעיל ובטוח".