"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כללית עותרת לבג"ץ: "ועדת הבדיקה הוקמה שלא כדין ומתוך שיקולים זרים"

הקופה הגישה עתירה לביטול החלטת שר הבריאות על הקמת ועדה בודקת בעניינה • בכיר במשרד הבריאות: במשרד מגובים בייעוץ משפטי טרם ההחלטה

,עודכן
0השמעה
סניף קופת חולים כללית. צילום: צילום: יהושע יוסף

שירותי בריאות כללית עתרה הבוקר (ראשון) לבג"ץ בבקשה לבטל את ההחלטה על הקמת ועדה בודקת בעניינה - בטענה כי מונתה שלא כדין, בחריגה מסמכות ובחשד לשיקולים זרים.

שופטי בג"ץ (ארכיון),צילום: רויטרס

בעתירה מבקשת הקופה לתת צו על תנאי לשר הבריאות ולמנכ"ל המשרד, שיורה להם לנמק מדוע לא תבוטל החלטתם על הקמת ועדה בודקת בעניינה. בנוסף ישנה גם בקשה לצו ביניים וצו ארעי להקפיא את פעולת הוועדה עד להכרעה בעתירה.

כללית טוענת כי הוועדה הוקמה מכוח סעיף 37(ג)(1) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי בניגוד מפורש לתהליך ולתנאים שנקבעו בחוק. לפי העתירה, החוק מחייב תהליך סדור ומדורג לפני הקמת ועדה בודקת: על מנכ"ל משרד הבריאות להציג בפני הקופה פירוט של הליקויים הנטענים ולקבוע לה תקופה לתיקון. רק אם הקופה אינה מתקנת את הליקויים לאחר שתי פניות ניתן לשקול הקמת ועדה בודקת.

לטענת כללית, לא הוצגו לה ליקויים מפורטים ולא נקבעה לה תקופה מוגדרת לתיקונם, אלא ההחלטה התקבלה "בדרך של מחטף". העתירה מדגישה כי החלטת השר התקבלה יום אחד בלבד אחרי שקיבל את המלצת המנהל ויום אחד בלבד לפני שהודיע על החלטת שרי ש"ס לפרוש מהממשלה.

על מנכ"ל משרד הבריאות להציג בפני הקופה פירוט של הליקויים הנטענים. בר סימן טוב,צילום: דוד ועקנין

כללית מדגישה כי הקמת ועדה בודקת היא חסרת תקדים, והסמכות למנות ועדה כזו לא הופעלה מעולם בעבר. במקרים הספורים שבהם מנכ"ל משרד הבריאות שלח פנייה בעבר, התנהל דו-שיח ענייני ובסופו גובשו פתרונות בהסכמה.

לטענת העותרת, הקמת הוועדה מהווה "צעד התערבות משמעותי ביותר בניהולה של הקופה, אשר פוגע באופן חמור בעצמאותה הניהולית" ו"יוצרת כשלעצמה משבר בקופה, פוגעת קשות בתדמיתה, ומסבה נזק כבד למוסדותיה, להנהלתה, לעובדיה ולמבוטחיה".

כללית מציינת כי על אף שלא הוצגו לה ליקויים מפורטים, בחרה לנקוט ביוזמתה במתווה פעולה ושכרה את שירותיו של שופט העליון בדימוס פרופ' יורם דנציגר לצורך גיבוש המלצות לשיפור עבודת הדירקטוריון. לטענתה, מנכ"ל משרד הבריאות פעל לסיכול פעולות אלה ובטרם איפשר לכללית להשלים את הטיפול הפנימי, המליץ לשר להקים את הוועדה.

החלטת השר התקבלה יום לפני שהודיע על החלטת שרי ש"ס לפרוש מהממשלה.,צילום: יעל צור

עוד נטען כי המהלך "מעיד על התנהלות הנגועה בשיקולים זרים של ניסיון השתלטות גורמי שלטון על הקופה" ונועד "לסרס את הדירקטוריון, להרתיע אותו מביצוע תפקידיו ולאפשר השתלטות שלטונית".

בכיר במשרד הבריאות שהתייחס לטענות כללית אמר כי במשרד מגובים בייעוץ משפטי טרם ההחלטה על הקמת הוועדה, זאת בתגובה לטענה שלא מוצה הליך הבדיקה הפנימית לפני הקמתה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר