"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בצעד חריג: שר הבריאות מינה ועדת בדיקה להתנהלות דירקטוריון כללית

הוועדה צפויה להגיש את מסקנותיה תוך חודש, עד אז יוקפאו הליכי עזיבה וקליטה של כח אדם • המשמעות: המנכ"ל המתפטר אלי כהן לא יוכל לפרוש עד אז ולא יתקיים הליך לבחירת מנכ"ל חדש • מדובר בצעד חריג שכמותו לא ננקט מאז חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-1994

,עודכן
0השמעה
קופת חולים כללית (ארכיון). צילום: יהושע יוסף

שר הבריאות אוריאל בוסו מינה ועדת בדיקה לבחינת התנהלות דירקטוריון הכללית, דרכי עבודתו, חילופי המנכ"לים התכופים בקופה והדרג הניהולי ותקנון הקופה.

בראשות הוועדה יעמוד פרופ' ארז און, לשעבר מנהל בית החולים פוריה והיא צפויה להגיש את מסקנותיה תוך חודש. עד אז יוקפאו הליכי עזיבה וקליטה של כח אדם. המשמעות היא שהמנכ"ל המתפטר אלי כהן לא יוכל לפרוש עד אז ולא יתקיים הליך לבחירת מנכ"ל חדש.

צעד חריג. השר אריאל בוסו,צילום: איגוד התאגידים העירוניים

מדובר בצעד חריג שמתאפשר לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, לפי סעיף 37 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שלפיו מוקמת ועדת הבדיקה בזמן עבודתה של הוועדה הבודקת שר הבריאות ושר האוצר רשאים למנות חשב מלווה לתקופת עבודתה של הוועדה, "אם ראו בכך צורך". כאשר משרד הבריאות סבור שקופת חולים לא מתנהלת כראוי וקיים חשש שלא תוכל לספק שירותים למבוטחיה. הקמת ועדת הבדיקה באה על רקע פגמים בהתנהלות הקופה וחשש ליציבותה.

זאת כאשר בחמש השנים האחרונות התחלפו ארבעה מנהלים בקופה, שלושה מהם תחת יו"ר הדירקוטריון יוחנן לוקר. לאחרונה עזבו ארבעה סמנכ"לים, מתוך 14 בהנהלת הקופה.

הקמת ועדת בדיקה מטעם משרד הבריאות לבחינת התנהלות בקופת חולים היא צעד חריג שכמותו לא ננקט מאז חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-1994.

סניף קופת חולים כללית,צילום: יהושע יוסף

בכיר במשרד הבריאות ציין "ראינו חילופים לאורך הזמן, חילופים דחופים של מנכ"לים ולא רק מנכ"לים בכללית. מבחינתנו הקופות הן גורם מייצב.כאשר רואים חילופים תכופים של מנהלים יש פה חשש אמיתי ליציבות הקופה. בסוף דרג מנהל הוא זה שיוצר את היציבות. החילופים האלה משבשים את היכולת שלנו כמשרד לעבוד עם ההנהלה. אחד התפקידים של הידירקטוריון- לדאוג ליציבות ההנהלה".

עוד ציין הבכיר כי העובדה שכהן שמונה על ידי הדירקטוריון הנוכחי פורש תחת אותו דירקטוריון הוא "קו פרשת מים והשר החליט שאנו לא יכולים להתייחס לזה כעוד אירוע בשרשרת האירועים".

במשרד הבריאות מדגישים שהתהליך לא צפוי להשפיע על מבוטחי הכללית ואין חשש מפגיעה באספקת השירותים. עוד הדגישו שהצעד לא נועד לפגוע בשכר העובדים או בתנאי העסקתם.

הבכיר במשרד הבריאות: "זה אכן צעד חריג אבל הוא לא סנקציה אלא נועד לברר באופן מעמיק עובדות והתרחשויות בכללית. גם החילופים האלה הם חסרי תקדים בכללית ובקופות אחרות. אני לא זוכר כזה צבר של חילופים. פעלנו כדי שהציבור לא יבוא ויגיד איפה הייתם. פעלנו לפני פגיעה קשה בשירות".

עוד צין הבכיר במשרד הבריאות: "בניגוד לשמועות שמופצות, אין לנו כוונה להשתלט על הקופה. היא של הציבור. עלינו לוודא שהמבוטחים יקבלו את השירות שכל כך חיוני עבורם באופן יציב מתמשך ואיכותי. אנחנו לא עובדים לשם אף מטרה אחרת. הקופה היא רק של המבוטחים אנחנו לא מחפשים למנות בעלי תפקידים, לא להשתלט. ההפרדה היא נכונה. חשוב לדעת שאף אחד לא יכול לעשות בקופה כבשלו. אף אחד לא בעל שליטה".

"הזדמנות לתקן כשלים"

מינוי ועדת הבדיקה צפוי להתקל בהתנגדות של דירקטוריון כללית. זאת משום שהדירקטוריון מינה שופט בודק מטעמו, השופט בדימוס יורם דנציגר שאמור להמליץ על "סדרי עבודה בין הדירקטוריון להנהלה". בכללית טוענים שעל משרד הבריאות לתת להם זמן לתקן את הליקויים. עם זאת, בשיחה, גם עם משרד הבריאות טענו שאינם יודעים מהם הליקויים.

על כך אומר הבכיר, "נתנו לדירקטוריון הזדמנות לתקן כשלים. אך תשובתם היתה שאין פגיעה ביציבות של הכללית והדירקטוריון לא סבור שהוא נדרש לעסוק בזה. הם קראו את הפניה שלנו והחליטו שאין שומדבר שהם צריכים לעשות בנוגע לעבודה שלהם. זו אמירה קשה להגיד שחילופי מנהלים לא פוגעים ביציבות ניהולית. זו אי הבנה של הנושא שאנחנו מדברים עליו. לכן התקדמנו לוועדת הבדיקה. הסכמנו שלא יהיה הליך פנימי".

במשרד הבגריאות מציינים שהליך פנימי, כזה שגם מתשאלים בו גורמים בקופה לא יכול להתקיים במקביל לוועדת בדיקה והוא "פתח לשיבושים בעבודת ועדת הבדיקה. מעת שמונתה הוועדה לא יכולים להתקיים שני תהליכי בדיקה במקביל".

פרט ליו"ר ארז און חברים בוועדה עו"ד יואל בריס ממשרד ראש הממשלה, פרופ' מרים ביטון מרקוביץ', עו"ד טידה שמיר, מומחית לממשל תאגידי מבנק ישראל וניר קידר סמנכ"ל במשרד הרווחה.

לפי כתב המינוי הוועדה תתמקד בהתנהלות הדירקטוריון ביחס לעבודתו מול הנהלת הקופה והקפדה על הפרדה נדרשת בין תפקידי הפיקוח לתפקידי הניהול, סדרי העבודה בין הדירקטוריון לבין בעלי תפקידים בכירים אחרים בקופה שאינם המנכ"ל, תקנון הקופה והתאמתו לכללי ממשל תאגידי מקובלים, השפעת עבודת הדירקטוריון על תחלופת המנהלים הכלליים בקופת החולים ובעלי תפקידים אחרים בקופה והיציבות הניהולית של הקופה, יכולתה של הנהלה מתחלפת תדיר לממש מדיניות ויעדי הדירקטוריון על פי חוק ועוד.

מקופת חולים כללית נמסר בתגובה: ״מדובר בוועדה מיותרת וחסרת תקדים, בעיקר על רקע השבחים הבלתי פוסקים שהנהלת משרד הבריאות נותנת לקופה על תפקודה בשנים האחרונות. בכוונתנו להתמקד בעבודתו של שופט העליון בדימוס, יורם דנציגר, שמקובל גם על מנכ״ל משרד הבריאות, ואשר אמור להגיש את המלצותיו בתוך זמן קצר. אנו בטוחים שלאחר שמשרד הבריאות יקבל את ההמלצות, הוא ימצא שאין מקום לעבודת הוועדה. הכללית תמשיך להיות המוסד המוביל במערכת הבריאות הישראלית ותשרת נאמנה את לקוחותיה״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר