במשרד הבריאות מסכמים את 12 הימים של מבצע "עם כלביא". מתחילת המבצע טופלו בבתי החולים 3,345 פצועים, מהם 23 במצב קשה, 111 במצב בינוני ושלושה שנקבע מותם. עד כה שוחררו מרבית הפצועים, כך שכעת מטופלים בבתי החולים 98 אנשים ועוד 28 מטופלים במרכז לרפואה דחופה.
"האירוע המרכזי במבצע היה הפגיעה הישירה בסורוקה", אמר מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב בתדרוך לכתבים. "ההרס שנותר הוא אדיר ואנו לומדים הרבה מאוד. בעקבות זה ההנחיות שנתנו והיישום של בית החולים הצילו חיים של לפחות עשרות אנשים".
"הפגיעה המשמעותית הייתה בבניין בן 6 קומות שבין הקומה החמישית לשישית נתקע הטיל. היתה גם פגיעה משמעותית בבניין הפנימיות שכולל 280 מיטות. אם גם הוא לא היה מפונה היינו ביותר מעשרות נפגעים בנפש ממש".
על פי דבריו, במשרד הבריאות ובכללית מתכננים להקים מבנה חדש מרכזי וממוגן בסורוקה, בעלות של מיליארד שקלים, זאת לצד שיקום הבניין שנפגע.
"זה אירוע מאד חמור מבחינתנו. נביא תוכנית שלמה לבינוי מחודש במיליארד שקל מעבר לתיקון שנעשה במבנה שניזוק כך שנאפשר לבית החולים לצמוח", אמר בר סימן טוב. המימון צפוי להגיע ממשרדי הבריאות והאוצר ומכספי תרומות.
סוגיית מיגון בתי החולים היתה אחת המרכזיות שהעסיקו את מערכת הבריאות, ביתר שאת לאור המתקפה מאיראן. כ-60% מהמיטות במערכת הבריאות (10,000 מתוך כ-17,00) ממוגנות באופן מלא או עם נגישות למיגון.
בסך הכל היו בבתי החולים 10,156 מיטות ממוגנות, כאשר מהם 7240 ממוגנות לחלוטין ו-2916 עם נגישות למיגון. מתוך מיטות אלו 2234 מיטות ממוגנות נוספו מחילת מלחמת חרבות ברזל ו-1036 נוספו בעקבות המלחמה מול איראן.
באשפוז הפסיכיאטרי מתוך כ-3500 מיטות ישנן 2356 ממוגנות, אך רק 593 באופן מלא ועוד 1763 עם נגישות למיגון. (עם זאת, לחולים פסיכיאטריים אין בדרך כלל קושי ניידות שמונע מהם להגיע למרחב מוגן).
נושא המיגון מעסיק את מערכת הבריאות מאז מלחמת לבנון השנייה, כאשר בית החולים רמב"ם מצא עצמו תחת אש. עם זאת, למשרד הבריאות אין תוכנית למיגון המבנים הקיימים. בר סימן טוב מציין כי בתוך חודשים ועד שנים יתווספו מיטות ממוגנות רבות נוספות, בעיקר בבינוי חדש או מתחת לקרקע.
"אנו מייצרים 'בנק' מסיבי של מיגונים נוספים. זה ידרוש הקצאת משאבים נוספת. נפעל כדי שהדבר הזה יקרה. לא תמיד מדבבר במשאבים אדירים. למשל לדאוג שחניון יהיה מוכן לקליטת מיטות בשעת חירום. בדרך זו יש פוטנציאל לתוספת אלפי מיטות. אנחנו בפרוייקטים של בינוי מחלקות ממוגנות לרפואה דחופה בשמיר ובהלל יפה. יש בתי חולים שנמצאים בהליכי בניה ושם יבנו מבנים ממוגנים. אסותא אשדוד. בטווח של חודשים ספורים או שנים ספורות נהיה במצב יותר טוב מבחינת המיגון. גם למדנו הרבה על המעבר משגרה לחירום. תמיד הגיע הזמן למגן. זה תמיד נכון. אנו תמיד עם משאבים מוגבלים".
"אם חלילה המלחמה היתה מתארכת בשבוע היינו מוצאים דרכים לשפר את האיכות ולהגביר פעילות. עוד חודשים ושנים נהיה במצב יותר טוב כאשר פרוייקטים שהתחלנו יושלמו".
"במשרד הבריות מסכמים גם את היקפי הפניות למוקדי התמיכה הנפשית. נכון להיום היו 13,332 פניות לער"ן, 3679 פניות לקווי הסיוע הנפשי של קופות החולים ו-1850 פניות למרכזי החוסן".
"מבצע 'עם כלביא' היה מבחן משמעותי למערכת הבריאות, ואני גאה לומר כי עמדנו בו בעוצמה, באחריות ובמקצועיות", אמר שר הבריאות אוריאל בוסו. ניהול האירוע הבריאותי החל בשעות הראשונות של המבצע - עם פתיחת החמ"ל התת-קרקעי, הנחיות לרידוד מחלקות, ומעבר מידי של המטופלים למרחבים מוגנים. בזכות התרגול, ההכנות, והפקת הלקחים מאז השבעה באוקטובר, הצלחנו להגיב במהירות וביעילות לתרחישים שצפינו מראש - מה שהוביל להצלת חיים בפועל, כמו במקרה של סורוקה".
עוד הוסיף: "משרד הבריאות פעל לכל אורך הדרך מתוך מוכנות מלאה גם לתרחישים מורכבים במיוחד - כולל תרחיש העלטה - ואנו ממשיכים ללמוד ולהפיק לקחים לכל איום עתידי. לצד ההתמודדות עם פצועים ונפגעי חרדה, משרד הבריאות הוביל מערך מתואם עם קופות החולים ורשויות הרווחה במענה ללמעלה מ־11,000 אזרחים שפונו מבתיהם. החלטנו שלא נחכה שהמפונים יבקשו עזרה - אנחנו נגיע אליהם, נאתר צרכים, וניתן מענה רפואי, פארא-רפואי ונפשי - במלונות, בקהילה ובמרפאות.
אני מבקש להודות לצוותים הרפואיים ולמנהלי בתי החולים על שיקול הדעת, על רמת המיגון, ועל היכולת המבצעית המרשימה לנהל רידוד, שינוע, ומעבר לתפקוד בשעת חירום בתוך שעות ספורות. אנו מחויבים לפעול לשיקום מהיר של כל מוסד רפואי שנפגע – ולהבטחת מוכנות גבוהה עוד יותר לאתגר הבא".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו