ועדת הבריאות של הכנסת ביקשה ממשרד הבריאות לתקן את הנוהל שעוסק בצילום מטופלים, ללא הסכמתם בחדר טראומה ואת הנוהל שעוסק בצילומים בחדרי ניתוח. יו"ר הוועדה ח"כ יוני משריקי הנחה את משרד הבריאות לקיים הליך של שיתוף הציבור והתייעצות עם כלל הגורמים, בהם הרשות להגנת הפרטיות.
כזכור לאחרונה פורסם ב"ישראל היום" כי בלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית התריעו שמשרד הבריאות לא תיקן את החוזרים הרגישים ולא הכניס הגבלות באשר לשמירת החומרים המצולמים ומי יהיה מורשה גישה אליהם.
האפשרות לצילום הנעשה בחדרי טראומה מיועדת, לפי משרד הבריאות והמועצה הלאומית לטראומה, לצורך שיפור איכות הטיפול ובקרת איכות ולימוד מאירועים "כאוטיים" בהם הצוותים הרפואיים נדרשים לקבלת החלטות מהירה. לאור מצבם של החולים לא נדרש לקבל את הסכמתם לפי טיוטת החוזר החדש והשנוי במחלוקת.
בדיון התריעה יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית כי יש צורך שמשרד הבריאות יפעל גם נגד צילומים שמבצעים הצוותים המטפלים עצמם תוך כדי העבודה.
"הגיעו אליי קרוב ל-200 תמונות של צוותים שצילמו מטופלים כאשר רובם ניתנים לזיהוי והם בעירום חלקי או מלא. המטופלים האלה לא ידעו שהצוות הרפואי מצלם אותם ובוודאי לא נתנו הסכמה שהתמונות שלהם יופצו כשהם חשופים או עירומים. זה הופץ בתמונות ווטסאפ של הצוותים וזה הגיע אליי מצוותים שרצו להפסיק את זה", שיתפה.
"היו מעורבים בזה יותר מעשרה בתי חולים. זה צילום מטופלים על ידי מטפלים, לצורך צילומי 'מורל'. לא לצורך קליני. למשל מרימים מתוך מטופל את המעיים שלו, את השחלה של מטופלת. מראים לסטוריז בפייסבוק את אבני הכליה כאשר המטופלת נראית בפריים. זה צילום על ידי מטפלים לצורך שאינו רפואי. לצורך התרברבות ועבודה בצוות. שלחנו תיעודים רבים שבהם נראים אנשי צוות. משרד הבריאות יודע איזה חדרי ניתוח אלו ומי אנשי הצוות. המערכת לא עושה מספיק לפקח ולעצור את זה".
באשר לחוזר החדש של צילומים בחדרי הטראומה הבהירה שרר "בלי הסכמה אין מצלמה. אוי ואבוי לנו אם אנשים ייצאו מצב של הרדמה ויגלו שצילמו אותם בעירום בצורה חשופה ועכשיו אומרים להם שזה נמחק או לא נמחק. אנחנו יודעים שמשרד הבריאות לא טוב בלבלום את החומרים האלה. צוותים סחרו בתמונות של קטינות מורדמות לפני ניתוח תמורת כסף".
עו"ד ועו"ס נטע גורי מאיגוד נפגעי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית הסבירה בדיון שהתקנות עשויות להרתיע מטופלים נפגעי תקיפה מינית מהגעה לבית חולים "כשבנוהל נכתב שאין צורך ליידע או לקבל הסכמה זה אומר שלא נעשים האיזונים שצריך. לנפגעי תקיפה מינית הביקור בבית חולים הוא חוויה קשה בפני עצמה. הוספת מצלמות פוגעת באמון, מחמירה תגובות טראומטיות ומונעת הגעה להגיע לטיפול חיוני".
עו"ד נועה דיאמנד, מנחת הקליניקה לפרטיות באוניברסיטת תל אביב, טענה כי הצילום נועד לא להצלת חיי המטופל עצמו – אלא לשיפור הצלת חיי המטופלים הבאים, ומדובר בשימוש באדם אחד להצלת חיי-אדם אחר. לדבריה, צעד כזה הוא בעייתי ודורש זהירות מרובה.
פרופ' אירי ליברגל, ראש המועצה הלאומית לטראומה: "חשוב להבהיר שלא מדובר פה על תיעוד כל הפעילות שמתבצעת בחדרי המיון אלא פעילות שהיא הרבה פעמים כאוטית בחדר טראומה בחדר הלם. מצבים שהם מצב של החייאה, שבהם עלינו לעשות כמיטב יכולתנו להציל חיים.
שאלת ההסכמה מדעת לא רלבנטית בסיטואציה שתיארתי. ההקפדה שהתיעוד נשמר ומי רשאי לצפות בו הם המרכזיים בשמירת פרטיות החולה ובשמירת התהליך כעוסק בעשיית רפואה טובה יותר ולא לשמש נגד מי מהמשתתפים בו".
טל פלדמן, מלשכת המשפטית במשרד, הוסיפה כי קיים חוזר מנכ"ל ישן העוסק בנושא ועתה מגובש חוזר חדש המחמיר יותר. לאור הבקשות גם החוזר החדש ייבדק שוב. הצילום כלי בקרה יעיל ומקובל בבתי החולים בעולם.
ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה, טען מנגד כי הרפואה כולה ומתחילתה היא למידה מהחולה הזה לחולה הבא, והליך זה נעצר בגלל 'חוק זכויות החולה'. ד"ר פלדמן הדגיש כי "יש לברך על העבודה שנעשתה ולהלחם ברעה החולה של פגיעה והדלפת מידע פרטי ופרסומו בציבור כולל הטלת סנקציות ברף הגבוה. יחד עם זאת, בצד המקצועי, למען הטיפול בחולים - חייבים לאפשר העברת מידע רפואי ובעזרת הטכנולוגיה למחוק את הפרטים לאחר הטיפול".
ד"ר מרים פינק-לביא, סגנית ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות: "יש אנשים שסורחים אך לא בגלל זה אנו נשפוך את התינוק עם המים. נשמע את הציבור ואני חושבת שיש פה איזונים בין הסתכלות על צנעת הפרט וערך החיים והצלת חיים. זו התנגשות ערכית ואנו מנסים למזער את הפגיעה. אפשר להסתכל על המערכת דרך החורים שבה והחולשות שבה. להערכתי מרבית המערכת הרפואית פועלת בשיקול דעת. גם הטכנולוגיות מתקדמות ואי אפשר להשאר מאחור. טראומה זה אחד המקצועות הקשים ברפואה ומטרת הצילומים היא שהמומחים רוצים ללמוד ולהשתפר. זה לא העשרה, אלא היכולת של מדינת ישראל להציל אנשים בזמן אמת".
לפי יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס) ההתפתחויות הטכנולוגיות מקלות על התייעצות עם רופאים נוספים, אך מציבות גם סכנות לפגיעה בצנעת המטופל ובסודיות הרפואית. משריקי ביקש ממשרד הבריאות לקיים שיח עם כל הגורמים, ובכללם הרשות להגנת הפרטיות וארגוני מטופלים, על מנת לטייב את חוזר-המנכ"ל בנושא - ולפרסם את החוזר המעודכן להערות הציבור. לדבריו, על המשרד הבריאות לקיים שיח עם הרשות להגנת הפרטיות בנוגע להמלצות בעניין צילום מטופלים, לבחון החמרת ענישה על מנת להרתיע רופאים וצוותים מטפלים מצילום ושימוש לרעה בתמונות, לעגן את ההמלצות בחוזר או בנוהל ולפרסמו כנדרש להערות הציבור – וכל זאת בלוח זמנים קצר וברור.