נתונים בנושא אי-שוויון בבריאות שמפרסם היום (שני) משרד הבריאות מעלים כי תוחלת החיים בצפון נמוכה בכשנתיים וחצי מאשר במרכז או ביהודה ושומרון, ובדרום נמוכה בכשלוש שנים. למרות השקעה של כ-300 מיליון שקלים בשנה על ידי משרד הבריאות בצמצום פערי בריאות, עדיין קיים אי-שוויון בין המרכז לפריפריה בתוחלת החיים, בתמותת תינוקות ובמספר הרופאים והרופאות.
במחוזות צפון, דרום וחיפה, תוחלת החיים נמוכה מהממוצע הארצי בין השנים 2021-2023. תוחלת החיים הגבוהה ביותר הייתה במחוז יהודה ושומרון (84.4) ובמחוז המרכז (84.2), ואילו הנמוכה ביותר הייתה במחוז הצפון (81.9) והדרום (81.6). ההבדלים בתוחלת החיים במחוזות נובעים, בין השאר, מהבדלים בהרכב האוכלוסייה.
תוחלת החיים הממוצעת ב-2023 לכלל האוכלוסייה ירדה בכחצי שנה בשל מלחמת "חרבות ברזל". בשנת 2023 תוחלת החיים עמדה על 83.8 שנים, אולם יחד עם חישוב הרוגי המלחמה הממוצע הארצי עמד על 83.3 שנים. כלומר, מספר הנרצחים הגבוה, ובהם חיילים וצעירים, הוביל לירידה של 5 חודשי חיים בתוחלת החיים הכוללת בישראל. למרות זאת בשנת 2023 ניכרת מגמת שיפור במדד תוחלת החיים והיא גבוהה יותר מתוחלת החיים בשנת 2019, לפני מגפת הקורונה, שעמדה על 82.9.
בחלוקה לפי קבוצות אוכלוסייה, תוחלת החיים הגבוהה ביותר הייתה בקרב נשים יהודיות (85.8) והנמוכה ביותר בקרב גברים ערביים (78.2). תוחלת החיים של גברים יהודים: 81.5, ושל נשים ערביות: 83.2.
שיעור תמותת תינוקות נחשב גם הוא למדד מוביל באשר לאיכות שירותי הבריאות לאוכלוסייה. שיעור התמותה בישראל עומד על 1.9 מקרים לאלף לידות - נמוך בהשוואה לממוצע ה-OECD שעומד על 3.7 מקרים.
אולם בחלוקה לקבוצות אוכלוסייה ישנם פערים של עד פי 5 בתמותת תינוקות בחברה הערבית לעומת היהודית: באוכלוסייה הערבית השיעור הוא 5.2 וביהודית 1.2. שיעור תמותת התינוקות הגבוה ביותר נמצא באוכלוסייה הערבית בדרום ועומד על 9.2 מקרים לאלף לידות, ואילו בקרב האוכלוסיה היהודית בדרום השיעור הוא 2.3 מקרים.
גם שיעור הרופאים והרופאות שמועסקים בדרום ובצפון נמוך יותר לעומת המרכז. מספר הרופאים והרופאות ל-1,000 נפש עלה מ-3.3 בממוצע בשנים 2012-2014 ל-3.9 בממוצע בשנים 2021-2023. אך בזמן שבתל אביב יש 5 רופאים לאלף נפש ובחיפה 5.5, במחוז הצפון השיעור 3.2 ובדרום 2.7 בלבד.
מחסור במיטות אשפוז
לפי הדוח, נכון לדצמבר 2023 שיעור מיטות האשפוז בישראל עמד על 1.716 מיטות ל-1,000 תושבים. לשם השוואה, ממוצע המיטות ל-1,000 נפש במדינות ה-OECD ב-2022 עמד על 3.81. במחוזות הצפון והדרום יש שיעור נמוך של מיטות ל-1,000 נפש: בדרום היו 1.4 מיטות אשפוז לכל אלף איש ובצפון 1.5, לעומת 2.3 מיטות אשפוז בתל אביב ובחיפה.
נתון מעודד שעולה מהדוח הוא הנגישות לשירותי טיפת חלב: כמעט כל תושבי ישראל (שיעור של 98%) מתגוררים באזור הנמצא במרחק הליכה או מרחק נסיעה של עד 5 ק"מ מתחנת טיפת חלב. במחוז הדרום הנגישות לטיפות חלב היא הנמוכה ביותר.
עם זאת, בשירותי שיקום ישנם פערים לרעת הפריפריה, ובמשרד הבריאות נעשה תכנון של המשאבים על מנת לצמצם פערים ולהגדיל שירותים בפריפריה, על ידי הקמת מרכזי שיקום בבתי חולים ובקהילה והרחבת הצוות הרפואי.
"משרד הבריאות פועל להרחבת הנגישות והשירותים הרפואיים בפריסה ארצית, תוך מתן דגש מיוחד על חיזוק מערכת הבריאות בפריפריה, קידום בריאות הנפש, הרחבת שירותי החירום והשיקום ושיפור הרפואה בקהילה. אנו משקיעים בהגדלת כוח האדם הרפואי, בשדרוג תשתיות ובקידום רפורמות להגברת השוויון. ההשקעה באוכלוסיות השונות בחברה הישראלית היא אבן יסוד במדיניות המשרד. צמצום אי-השוויון בבריאות הוא ערך לאומי מהמעלה הראשונה. נמשיך לפעול בנחישות כדי להבטיח שכל אזרחי ישראל יוכלו לממש את זכותם לבריאות ולקבל טיפול רפואי איכותי, זמין ושוויוני".
"משרד הבריאות מציב את ערכי השוויון, הצדק והערבות ההדדית במרכז הכוונת העשייה המערכתית", אמר מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. "עיקרון זה בא לידי ביטוי בכל החלטה שהמשרד מקבל ובכל משאבים אותם המשרד מחלק למערכת, כחלק מהחתירה לצמצום הפערים בשירותי הרפואה הניתנים לכלל תושבי ישראל. ההתמודדות עם אי-השוויון היא אתגר משמעותי עימו התמודדנו טרם המלחמה, והוא הועצם באופן ניכר במהלך 20 חודשי המלחמה, שהדגישה את המחויבות ואת הצורך שלנו במערכת בריאות איתנה המעניקה שירות רפואי איכותי בכל חלקי הארץ, ובפרט לתושבי הצפון והדרום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו