למרות המלחמה: אין עלייה במקרי התקפי הלב, אך יש נתון מדאיג אחר

לקחו הרבה יותר מדי ללב: אנשים עם התקף לב התעכבו בהגעה לטיפול והדבר גרם לחלקם לפגיעה לבבית משמעותית, כך עולה ממחקר שנערך בביה"ח סורוקה בבאר שבע בחודשיים הראשונים למלחמה.

החוקרים השוו בין הפונים לטיפול בחודשיים הראשונים למלחמה (7 באוקטובר עד 7 בדצמבר 2023) לבין פונים בתקופה המקבילה ב־2022 וב־2021. נמצא כי שיעור ההגעה המאוחרת (48-12 שעות ויותר מתחילתם של תסמינים כמו לחצים או כאב בחזה) עמד על 29% - גבוה כמעט פי שלושה מהשיעור בתקופה המקבילה בשנים קודמות, שעמד על כ־10%.

קודם עברו במוקד

מהממצאים עולה עוד שחולים העדיפו להתפנות ברכב פרטי או באמצעים אחרים - ולא באמבולנס: בעוד לפני המלחמה 59% ממי שעברו התקפי לב הגיעו לבית החולים באמבולנס, כפי שמומלץ במקרים אלו, בחודשיים הראשונים למלחמה רק 35% פונו באמבולנס. בד בבד, יותר מהוכפל מספרם של החולים שעברו לפני כן במוקדי רפואה דחופה - מ־25% לפני המלחמה ל־57% לאחר תחילתה.

שיעור ההגעה המאוחרת עמד על 29% - גבוה כמעט פי שלושה מהשיעור בתקופה המקבילה בשנים קודמות, שעמד על כ־10%

לא נמצאה עלייה בהתקפי לב בתחילת המלחמה. 83% מאוכלוסיית המחקר היו גברים. הגיל הממוצע עמד על 62.

החוקרים מצאו כי לא היה הבדל במהירות הטיפול מרגע שהמטופלים הגיעו לבית החולים. כולם עברו צנתור בתוך 90 דקות מההגעה כמקובל ולא היו יותר מקרי מוות, גם לא במעקב של שנה.

ההבדל היחיד נמצא בתפקוד הלב. בקרב מי שעברו התקפי לב בתקופת המלחמה היתה ירידה קשה יותר בתפקוד לעומת ימי שגרה. הממצאים נצפו בבדיקת אקו לב. מדובר במטופלים שסובלים מאי ספיקת לב, דבר שעלול לגרום להשלכות בריאותיות לאורך שנים ולתלות בטיפול תרופתי.

"בכל מה שקשור להתקפי לב מקובל לומר ש'זמן הוא שריר'", מסביר ד"ר ולדימיר זלדץ, רופא בכיר במחלקה לרפואה דחופה בסורוקה. "ככל שנטפל מאוחר יותר ככה הלב ייפגע יותר, לרבות ירידה בתפקוד הלב או מוות. היה לנו ברור שתנאי מלחמה משנים לרעה את התמונה ושאנשים עלולים להגיע מאוחר יותר מתחילת הסימפטומים כי הם חוששים יותר לצאת מהבית. נוסף על כך, בית החולים היה עמוס ובמצב מלחמה, וחשבנו שאולי גם זה יגרום לכך שיגיעו באיחור".

החוקרים מצאו כי לא היה הבדל במהירות הטיפול מרגע שהמטופלים הגיעו לבית החולים. כולם עברו צנתור בתוך 90 דקות מההגעה כמקובל ולא היו יותר מקרי מוות, גם לא במעקב של שנה

במחקר לא נמצא שיש קשר מובהק בין מספר רקטות שנורו ביום מסוים למספר המגיעים בשל התקף לב. עם זאת, החוקרים מציינים כי "ממצא זה לא שולל קשר משמעותי. ייתכן שלחץ כרוני כתוצאה מחשיפה ממושכת לסביבת מלחמה - ולא מספר הטילים שנורו - הוא בעל תפקיד משמעותי יותר בהעלאת הסיכון למחלות לב וכלי דם".

"המסר הוא שגם בעיתות חירום לא צריך להסס לפנות לבית חולים ברגע שיש סימנים שעלולים להתפרש כהתקף לב", הוסיף ד"ר זלדץ. "בית החולים ערוך ונותן מענה מלא. גם מד"א ערוכים ויודעים לתת מענה נכון. עדיף לא ללכת למוקד, להזמין אמבולנס. גם בזמן מלחמה".

המחקר פורסם בכתב העת הרפואי הנחשב "BMC Health Services Research".