עשרות נדבקים בישראל. צילום: ויקיפדיה

אחרי התפרצות חריגה בקיץ שעבר: מקרה ראשון לעונה של קדחת מערב הנילוס

במשרד הבריאות מדווחים על חולה ראשון לעונה שהתאשפז עקב קדחת מערב הנילוס • "לא מדובר בתצפית חריגה בהיבט העיתוי והיקף התחלואה" • הנגיף מועבר בעקיצות יתושים ורק כ-1% מהנדבקים מפתחים מחלה קשה • בקיץ שעבר נרשמה התפרצות חריגה עם למעלה מ-930 מקרים ו-73 מקרי מוות

מקרה ראשון לעונה של חולה בקדחת מערב הנילוס: מערך מודיעין בראות במשרד הבריאות מדווח על חולה ראשון שהתאשפז עד כה. במשרד הבריאות מציינים כי "לא מדובר בתצפית חריגה בהיבט העיתוי והיקף התחלואה לשלב זה בעונה. לעת עתה לא מוכרים מקרים מאומתים נוספים".

משרד הבריאות (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

ההערכה היא שלצד חולה זה שאושפז ישנם עוד חולים שלא אושפזו שכן פחות מאחוז מהנדבקים מפתחים מחלה קשה שפוגעת במערכת העצבים. 80% אינם מפתחים תסמינים כלל וכ-20% מפתחים תסמינים דמויי שפעת. העונה שבה הנגיף נפוץ נמדדת מ-1 במאי כל שנה.

נזכיר כי קדחת הנילוס המערבי מועברת בעקיצות יתושים.

בקיץ שעבר נרשמה בישראל ההתפרצות הגדולה ביותר מזה שני עשורים וחריגה בהיקפה בעולם כאשר בין החודשים יוני לאוקטובר היו למעלה מ930- מקרים מדווחים ו-73 מקרי מוות. התחלואה החריגה התרחשהבעיקר במרכז הארץ, ופגעה בעיקר במבוגרים מעל גיל 60.

אצל צעירים שנדבקים במחל מדובר לכל היותר במחלה ויראלית מלווה חום כאבי בטן או שלשול. אצל מבוגרים ההידבקות עלולה לגרום לפגיעה משמעותית יותר לרבות בלבול, פגיעה קוגניטיבית ותסמינים נוירולוגים.

רק בחלק קטן מהמקרים (כ־1% מהנדבקים ובעיקר מבוגרים) עלולה להופיע מחלה חמורה שפוגעת במערכת העצבים וגורמת לדלקת קרום המוח.

התסמינים לפגיעה מוחית הם חום, כאבי ראש, קושי להתרכז, הפרעות בזיכרון, רעד, חולשה בגפיים (שיתוק רפה), בלבול והכרה מעורפלת. לעיתים לא יופיעו הסימנים האלה עם תחילת המחלה, אלא רק לאחר כמה ימים של חום גבוה.

מקרה ראשון לעונה של חולה בקדחת מערב הנילוס, צילום: Getty Images

קדחת מערב הנילוס בצורתה הקשה עלולה לגרום לפגיעות נוירולוגיות ארוכות טווח ואף למוות. גם בקרב מי שמחלים מהמחלה הקשה עלולים להישאר נזקים שאריתיים קבועים.

המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות מעדכנים על לכידת יתושות נגועות בנגיף קדחת מערב הנילוס בחבל אילות וכן על חולה שאובחן באיזור המרכז: "המשרד להגנת הסביבה קורא לרשויות המקומיות להגביר את פעולות המניעה, הניטור, ההסברה וההדברה".

כדי להימנע מעקיצות וממפגעי יתושים, המשרד להגנת הסביבה ממליץ לציבור לנקז ולייבש מקורות מים עומדים העלולים להוות בתי גידול ליתושים, ובכלל זה:

  • לאתר, לסלק, לנקב או להפוך כל מכל העלול לצבור מים כגון צמיגים ישנים, דליים וחביות במרחב הפרטי.
  •  למנוע הצטברות מים בתחתיות של עציצים ואדניות; לרוקן או להחליף מים לפחות פעם בשבוע במכלים כגון אגרטלי פרחים וכלי שתייה לחיות מחמד; לכסות בריכות שחייה; לנקות ולרוקן מרזבים.
  •  להשקיע מאמץ בחיפוש מקורות מים עומדים נסתרים בסבך הצמחייה, במרתפים ובגגות ולייבשם.
  •  לסלק מהסביבה חפצים ישנים שאין בהם שימוש ועלולים לצבור בתוכם מים.

בנוסף, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות ממליצים לציבור לנקוט באמצעי התגוננות מעקיצות יתושים:

  • להשתמש בתכשירים דוחי חרקים במריחה על הגוף וכן באביזרים מתאימים להרחקת יתושים בסביבת המגורים.
  •  להקטין את שטחי העור החשופים לעקיצות על-ידי לבוש ארוך ובהיר.
  •  להפעיל מאווררים בתוך הבית וכאשר יושבים מחוץ לבית.
  •  להתקין רשתות על חלונות ופתחים ולסגור אותן כדי למנוע חדירה של יתושות לאזור המגורים והשהייה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...