ילדיכם סובלים מהפרעת קשב וריכוז? יתכן והם חשופים לבעיה חמורה נוספת

האם להפרעת קשב וריכוז (ADHD) יש השפעה גם על בריאות הפה? מחקר ישראלי חדש מצא כי ילדים עם אבחנת ADHD נמצאים בסיכון מוגבר לעששת ולאבצסים דנטליים – גם כאשר קיימת נגישות שווה לשירותי בריאות שיניים ציבוריים.

המחקר, שנערך במכון המחקר של "לאומית שירותי בריאות" בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת אריאל ואוניברסיטת תל אביב, הוצג בכנס העולמי להפרעת קשב (World ADHD Congress) בפראג.

על פי הממצאים, הסיכון לעששת בקרב ילדים עם אבחנת ADHD היה גבוה ב-33% לעומת כלל האוכלוסייה. עוד נמצא כי הסיכון להופעת אבצסים דנטליים היה גבוה ב-22% בקרב ילדים עם הפרעת קשב. כמו כן, נמצא שימוש מוגבר בתכשירי כלורהקסידין לשמירה על היגיינת הפה – המשמשים לטיפול בדלקות חניכיים, כיבים או למניעת הצטברות רובד חיידקי – דבר המעיד על קושי מתמשך בשמירה על היגיינה דנטלית.

המחקר התבסס על ניתוח מאגר הנתונים הרפואיים של יותר מ־720,000 מבוטחי "לאומית שירותי בריאות", ובחן את הקשר ארוך הטווח בין אבחנת הפרעת קשב בילדות לבין תחלואה דנטלית לאורך השנים. מעל ל־18,000 ילדים שאובחנו עם ADHD הושוו לקבוצת ביקורת תואמת בת כ־37,000 ילדים, והמעקב אחריהם נמשך כ־20 שנה.

מאז שנת 2019 כלל ילדי ישראל מגיל 0 עד 18 נהנים מנגישות לשירותי בריאות שיניים ציבוריים ללא עלות או במחיר מסובסד. החוקרים ביקשו לבדוק האם גם בתנאים של נגישות מלאה נמשכת הפגיעה הבריאותית – והממצאים מראים שאכן כן. מכאן, הם טוענים, נדרשת מדיניות ממוקדת.

החוקרים ציינו: "נוכח הנתונים נראה כי נדרשת תוכנית ייעודית המכוונת לאוכלוסיות מיוחדות כמו אנשים עם הפרעת קשב".

לדברי פרופ' יבגני מרזון, מנהל מחלקת הרפואה המנוהלת ב"לאומית שירותי בריאות" וסגן דיקן באוניברסיטת אריאל: "ילדים עם הפרעת קשב מתמודדים עם קשיים תפקודיים שעשויים להשליך ישירות גם על שמירה יומיומית על השיניים. ברגע שהשגרה מופרת – התוצאה מגיעה לאורך זמן. ייתכן שהקשר הוא דו-כיווני, כאשר חיידקים בפלורה של הפה משפיעים על תסמיני ההפרעה. אנו ממליצים לשלב תוכניות טיפול ומעקב שיותאמו אישית לילדים עם ADHD – בתיאום בין רופאי הילדים, רופאי המשפחה ורופאי השיניים".

החוקרים מעריכים כי הממצאים משקפים שילוב של מספר גורמים – בהם קושי בצחצוח שיניים "כמו שצריך", אימפולסיביות שעלולה להוביל לתזונה עשירה בממתקים, ותרופות מסוימות הגורמות ליובש בפה ומחמירות עששת. כל אלה עשויים לשנות את הרכב החיידקים בפה.

המחקר נעשה במסגרת עבודת גמר של אלכסנדר ברשדסקי, סטודנט לרפואה באוניברסיטת אריאל, בהנחיית פרופ' יבגני מרזון ופרופ' שי אשכנזי. הצוות כלל גם את הסטודנטית לרפואה מאי פולוקשט, ואת החוקרים ד"ר אביבית גולן־כהן, פרופ’ שלמה וינקר וד"ר אריאל ישראל מ"לאומית שירותי בריאות".