מחקר חדש בתחום סרטן השד בחן בשנים האחרונות האם ניתן להחליף את הטיפול הוותיק, מתן תרופת הרצפטין בשילוב עם כימותרפיה, שניתן כבר מעל לעשור, בתרופה אנהרטו, כימותרפיה ממוקדת לתאי הגידול.
מהממצאים שפורסמו היום (שני) בכנס האונקולוגים הגדול בעולם ASCO עולה כי בזמן מעקב חציוני של שנתיים וחצי נמצא כי מטופלות שקיבלו אנהרטו (וטיפול ביולוגי בשם פרג'טה, שניתן כבר כיום) הפחיתו ב-44% את הסיכון שלהן להתקדמות של המחלה ולתמותה.
המחקר בחן חולות סרטן שד גרורתי מסוג HER2 חיובי - תת סוג של המחלה שמופיע בכ-15%-20% מהמקרים. HER2 הוא חלבון הממוקם על מעטפת התא ומעודד התחלקות ושגשוג של התאים. סרטן מסוג זה נחשב אגרסיבי יותר.
כיום, קו הטיפול הראשון כולל כימותרפיה (טקסול) בשילוב שתי תרופות ביולוגיות – הרצפטין ופרג'טה. החוקרים ביקשו לבדוק האם ניתן לוותר על כימותרפיה והרצפטין – ולהחליפן באנהרטו (Enhertu). במחקר השתתפו 1,134 נשים שחולקו לשתי קבוצות: האחת קיבלה את הטיפול הסטנדרטי, והשנייה – שילוב של אנהרטו ופרג'טה בלבד.
התוצאות הראו כי אצל חולות שקיבלו את הטיפול באנהרטו המחלה לא התקדמה במשך יותר משלוש שנים בממוצע, לעומת שנתיים בלבד בטיפול המסורתי: מחצית מהחולות חיו מעל למעלה מ-3 שנים ללא התקדמות של המחלה (40.7 חודשים). בקבוצה שקיבלה את הטיפול הסטנדרטי מחצית מהחולות חיו קצת יותר משנתיים (26.9 חודשים). לאחר כשנתיים, 70% מהמטופלות בקבוצת אנהרטו נותרו ללא החמרה, לעומת 52% בלבד בקבוצה שקיבלה את השילוב הוותיק.
כאמור, בזמן מעקב חציוני של שנתיים וחצי נמצא כי מטופלות שקיבלו אנהרטו לצד הטיפול הקיים הפחיתו ב-44% את הסיכון שלהן להתקדמות של המחלה ולתמותה.
ממצא מעניין נוסף היה כי שילוב התרופות הצליח לגרום להתכווצות הגידול או היעלמותו אצל 85% ממי שקיבלו את הטיפול, לעומת 78.6% בקבוצה שקיבלה את הטיפול שכלל הרצפטין וכימותרפיה.
מכיוון שלמעלה ממחצית מהחולות עדיין היו בחיים בסיכום המחקר, לא הושלם עדיין ניתוח הנתונים על משך ההישרדות הכוללת אך החוקרים מציינים שנראית מגמה של שיפור בהישרדות החולות בקבוצה שקיבלה גם את הטיפול באנהרטו.
תופעות הלוואי של הטיפול כללו בחילות הקאות ועצירות והיו שכיחות יותר בקבוצה שקיבלה אנהרטו. כמו כן 12% מקבוצה זו סבלו ממחלת ריאות הקשורה לטיפול הכימי אך רוב המקרים לא היו חמורים. מדובר בבשורה פוטנציאלית לחולות רבות, במיוחד לאור העובדה שכשליש מהן אינן שורדות עד לקו הטיפול השני.
התרופה אנהרטו, שנמצאת בשימוש וגם בסל התרופות הישראלי לקווי טיפול מתקדמים, עשויה להפוך לאופציה ראשונה ולהפחית את הצורך בכימותרפיה, תוך שיפור התוצאות ושימור איכות החיים. הממצאים החדשים עשויים להוביל לעדכון משמעותי בפרוטוקולים הטיפוליים בשנים הקרובות.
"ממצאי המחקר מציגים סטנדרט טיפול חדש עבור חולות סרטן שד גרורתי חיובי ל HER2. ניתן כעת למדוד בשנים את משך הטיפול ואנחנו צריכים לבחון את המקום המתאים ברצף לטיפול הזה כדי לתת טיפול אופטימלי מבחינת איכות החיים והרעילות", אומרת ד"ר רבקה דנט, סמנכ"לית במרכז הלאומי לסרטן בסינגפור ומומחית ASCO לסרטן שד, "התוצאות מרשימות מאד".
פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי באיכילוב שנמצא בכנס אומר בהתייחס לממצאים: "השימוש באנהרטו ביחד עם התרופה פרג'טה העלה את משך עצירת המחלה בקו הראשון מ-27 ל- 41 חודשים. זו תוספת מרשימה ביותר שאנחנו כמעט לא רואים במחקרים אונקולוגיים. עם זאת אלה רק נתונים ראשוניים מהמחקר ויש עדיין כמה שאלות פתוחות.
"ראשית והכי חשוב, אין עדיין תוצאות בשלות של הישרדות - האם הטיפול באמת מאריך חיים או רק דוחה את חזרת המחלה. יש רמז לכך שאכן ההישרדות גבוהה יותר אך נדרש מעקב נוסף. שנית, הטיפול הזה קשה יותר מבחינת תופעות הלוואי לעומת הטיפול הקיים. אולי לא כל החולות זקוקות לו, אולי יש תת קבוצה שעדיין יכולה להרוויח מהטיפול הקיים.
"שלישית, אנהרטו ניתן עם פרג'טה, בהמשך אמורות להתפרסם תוצאות של זרוע האנהרטו לבד. אולי אין בכלל צורך בטיפול בפרג'טה".
"הבדל מדהים"
גם ד"ר שלומית סטרולוב שחר, אונקולוגית בכירה ביחידה לסרטן השד במערך האונקולוגי באיכילוב סבורה שהתוצאות מרשימות, אך יש להמתין ולראות את ההשפעה על הישרדות החולות: "התוצאות מאד מרשימות והבדל של מעל שנה ללא התקדמות של המחלה זה הבדל מדהים. צריך כמובן לראות אם יש השפעה על ההישרדות הכוללת של החולות, כי חלקן מקבלות את הטיפול באנהרטו בקו שני.
"זה בהחלט מחקר שעשוי להוביל לשינוי בפרדיגמה הטיפולית אם הוא מאריך את חיי החולות. זה מחקר שנותן את הנשק הכי חזק שלנו במלחמה בסרטן בהתחלה ונצטרך לראות איך הטיפולים האחרים יעבדו בהמשך, כאשר המחלה מתקדמת".
עוד מציינת ד"ר סטרולוב כי "התרופה אנהרטו היא לא תרופה קלה ויש לה רעילות".
במחקר שפרסמו ד"ר סטרולוב ועמיתיה לפני כחודש בכתב עת מוביל בחקר הסרטן, ושעורר דיון ער עוד לפני כנס האונקולוגים האמריקני ASCO, הן מצאו כי יש קשר בין הרכב הגוף ואחוזי השומן של החולות לבין תופעות הלוואי שמהם הן סובלות. החוקרות מצאו כי כאשר לחולות היה יותר שומן בטני ושומן תת עורי, הסיכון לתופעות לוואי ובעקבותיהן לצורך בהפחתת מינון היה גבוה יותר.
"באופן כללי זו תרופה שניתנת לפי משקל גוף, כל שנשים ששוקלות יותר מקבלות מינון יותר גבוה (מ"ג תרופה לק"ג משקל גוף)", אומרת ד"ר סטרולוב, "התרופה היא מסיסה בשומן והראנו שיש לה רעילות פי 5 יותר גבוהה למי שיש אחוזי שומן יותר גבוהים וזה דורש מחשבה על התאמת המינונים. המחקר הראה שגם עבור נשים שהורדנו להן את המינון עדיין התגובה לטיפול, בהיבט של התכווצות הגידול הייתה טובה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו