לאחר מאבק ארוך שנים - בקרוב צפוי משרד המשפטים להקים מאגר לרישום תרומת ביציות. לפי טיוטת התקנות, שפורסמה להערות הציבור, המאגר יתעד תרומות ביצית, את שם האם היולדת ואת פרטי התינוק ויהיה כמובן חסוי.
מי שהגיע לגיל 18 יוכל, באישור בית משפט, לקבל מידע לקראת נישואים הנוגע לקרבת משפחה (אחאות), כלומר בני זוג יוכלו לדעת, במידה ושניהם נולדו מתרומת ביצית, שאינם אחאים גנטיים מאותה תורמת. זאת כדי למנוע נישואי קרובים, גם מהיבטים דתיים וגם מהיבטים רפואיים.
לפי טיוטת התקנות: "מטרת מרשם היילודים היא לתת מענה לפניית אדם שמלאו לו 18 שנים, וכן לפנייה של גבר ואישה המעוניינים לברר אם מי מהם נולד כתוצאה מתרומת ביצית, ואם נולד מתורמת שאינה בת דתה של הנתרמת. מסירת תשובה חיובית או שלילית לשאלות אלה, מחייבת אישור של בית המשפט".
מטרה נוספת היא לתת לאדם שמעוניין מידע אם נולד מתרומת ביצית. עם זאת, המידע שיימסר לא כולל את זהות התורמת.
מה יכלול המאגר?
לפי התקנות שפורסמו תירשם לא רק תורמת הביצית אלא גם האם הופרתה בזרע האב או בתרומת זרע (ואז יירשם קוד התורם). בטיוטת התקנות שפורסמו היום לעין הציבור, לא מצוין מענה למצב שבעבר נדרש אליו בית המשפט והוא מתן מידע גנטי במקרה של מחלה.
המאגר לכשיאושר צפוי להתעדכן רטרואקטיבית עד לשנת 2011 אז נחקק חוק תרומת ביציות ולכלול מידע משנה זו והלאה.
לפני חמש שנים עתרו הארגונים בוחרים במשפחה ובצלמו לבג"ץ בדרישה לחייב את משרד המשפטים להקים מאגר לרישום ביציות בהליכי הפריה על מנת למנוע מצב של נישואי קרובים בשל היבטים הלכתיים ורפואיים.
העתירה הוגשה בשל העובדה כי גבר יכול לתרום את זרעו במספר בנקי זרע ובהיעדר רישום מסודר של תורמי הזרע.
לפני מספר חודשים עתרו הארגונים בשנית לבג"ץ וזאת לאחר שמשרד המשפטים הצהיר כי בכוונתו להקים את המאגר. כאמור, כעת הודיע המשרד על הקמת המאגר בקרוב.
בישראל קיים מחסור ארוך שנים בתרומות ביצית. אמנם מאגר המידע לא יוביל לחשיפת התורמות עצמן, אך יש לקוות שלא יפחית עוד את מספר התרומות.
מיכאל פואה, יו"ר בוחרים במשפחה מסר: "זהו צעד ראשון וחשוב במאבקנו להחזרת ההורות הטבעית כזכות יסוד של הילדים. פירוק התא המשפחתי באמצעות הפיכתו למוסד משפטי באמצעות צווי הורות וניתוק הקשר הביולוגי בין ילדים להוריהם הוא הרס המשפחה והחברה. נחזיר את האחריות ההורית ומוסד המשפחה למקומם הראוי בראש סדר החשיבות של החברה".
עו"ד ויקטוריה גלפנד, מומחית בדיני פריון והולדה אמרה כי: "מדובר בצעד מתבקש להשלמת יישום חוק תרומת ביציות, שנחקק לפני כ-15 שנה. החוק המקורי כבר קבע את הצורך במרשם יילודים ובמאגר מידע, אך יישומם המלא התעכב.
"ההצעה אינה משנה את עקרון האנונימיות הקיים, אלא מסדירה את הרישום באופן שמאפשר לילדים שנולדו מתרומת ביצית לדעת על מקורם הגנטי בבוא העת, מבלי לחשוף את זהות התורמת ללא הסכמה.
"בעולם המערבי, הגישה הרווחת כיום היא של שקיפות ופתיחות כלפי ילדים שנולדו מתרומות גנטיות. מחקרים מצביעים על כך שידיעת המקור הגנטי תורמת לבריאות הנפשית ולהתפתחות הזהות האישית של הילד. הסתרת המידע, לעומת זאת, עלולה לגרום לבלבול ולתחושת ניכור.
"חשוב להבהיר כי הכרה בזכות הילד למידע על מוצאו הגנטי אינה מטילה כל אחריות הורית על התורמת, ואינה מפחיתה מערכה של האם המיועדת או הנתרמת. ההורות נקבעת על פי הקשר הרגשי, החינוכי והמשפחתי, ולא על פי הגנטיקה בלבד."
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו