הטיפול בפצועי צה"ל באמצעות מנות דם מלא, טיפול שהוחל בו לראשונה בצורה רחבה במלחמת "חרבות ברזל" הצליח להוריד ב-70% את מקרי התמותה, בהשוואה לטיפול בפלזמת דם בלבד. כך עולה מניתוח שנעשה בחיל הרפואה.
מנתונים עדכניים עולה כי 300 פצועים קיבלו מנות דם ב"חרבות ברזל" וישנם 620 רופאים ורופאות שהוכשרו לתת בשטח מנות דם. מתן מנות דם מלא הוא אחד משינויי הפרדיגמה בטיפול הרפואי בשדה הקרב במלחמת חרבות ברזל, לצד פינוי מהיר, הימנעות מהנשמה והמנעות מהכנסת נקז חזה, ככל הניתן.
חיל הרפואה בצה"ל מסכם מעל שנה וחצי של לחימה וטיפול ב-7,400 פצועים במהלכה. זמני הפינוי מהלחימה בלבנון היו ארוכים יותר מסיבות גיאוגרפיות ובשל מרחקי טיסה וארכו בממוצע 80 דקות, לעומת 51 דקות בממוצע פינוי במסוק מעזה ו-61 דקות בפינוי רכוב.
בצה"ל מציינים כי "זמני פינוי הפצועים במלחמה הם המהירים בעולם הודות ללמידה, השתנות, שיתוף פעולה עם חיל האוויר וכוחות היבשה, טכנולוגיות והעלאת מספר המטפלים הבכירים בשטח, הנלחמים כתף אל כתף עם הלוחמים".
נתונים נוספים שמפרסם חייל הרפואה: כ-150 פצועים שרדו בעקבות שימוש בחוסם עורקים. הנתונים המעידים על הצלת חיים מתעצמים בניתוח חומרת הפציעה: מספר הפצועים שהוגדרו במצב קריטי בדירוג חומרת הטראומה (ISS) בחרבות ברזל היה גדול פי 6 מאשר בלבנון השניה ופי 3 מצוק איתן. (12% מהפצועים בחרבות ברזל היו במצב קריטי, 4% בצוק איתן ו-2% בלבנון השניה).
מדובר בפצועים שהגיעו במצב זה לבתי החולים וחלקם הגדול ניצל. למרות זאת שיעור התמותה בחרבות ברזל נמוך פי 2 מזה שבמלחמת לבנון השניה ועומד על 7.1 לעומת 14.
בתחום בריאות הנפש, בצה"ל מצביעים על מגמה של ירידה בשיעור החיילים עם פוסט טראומה. 5% מהפונים לסיוע נפשי בחרבות ברזל עד כה היו עם פוסט טראומה לעומת 7.8% במבצע צוק איתן ו-8% בשנים 2008-2010.
עם זאת יש שוני בשיטת המדידה שמקשה להשוות. אחד ההסברים האפשריים לכך הוא שיש עליה במודעות הציבורית לנושא פוסט טראומה ושזמן הפניה הממוצע לטיפול התקצר ועומד על 150 ימים (לעומת 10 שנות פניה אחרי מלחמות עבר), כך שהמספרים אינפם סופיים.
עוד עולה כי 802 חיילים, מהם 90% לוחמים עם פוסט טראמה טופלו במרפאה ייעודית, מרפאת תעצומות, שנפתחה לתת מענה ממוקד לנפגעים נפשית במלחמה. 86% מהפונים קיבלו טיפול במסלול אינטנסיבי של טיפולי יום למשך חודש והיתר בטיפול מרפאתי.
כ-50% ממי שטופלו במסלול האינטנסיבי המשיכו בשירותם הצבאי, כאשר בחיל הרפואה עשו מאמץ לאתר תפקידים מתאימים להמשך שירות ללוחמים פוסט טראומטים שחזרו לשרת. מדובר בחיילים עם תגובות קרב קשות ופגיעה תפקודית משמעותית, שללא טיפול היו עוברים לאחריות משרד הביטחון ומוכרים כנכי צה"ל.
מסגרת נוספת שבה טופלו חיילים בתחום בריאות הנפש היא הצלת"ק- צוות לתגובות קרב. מדובר בחיילים עם תסמינים נפשיים חריפים, שיצאו מאזורי לחימה. במעקב אחריהם עולה כי מעל 80% חזרו ללחימה כעבור כמה שעות. בבדיקה לאורך זמן עולה כי 81% נשארו בפרופיל קרבי כעבור שנה. 75% מהם עדיין ביחידה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו