בצל הירידה במעמדה הבינלאומי של ישראל: דוח משרד הבריאות על ההשקעות במחקרים הקליניים בישראל לשנת 2024 מראה על עלייה בהשקעות חברות הפארמה במחקרים בבתי החולים בישראל.
מהדוח שמשרד הבריאות מפרסם עולה כי ב־2024 הושקעו בבתי החולים בישראל 918 מיליון שקלים, מתוכם 503 מיליון השקיעו חברות התרופות הבינלאומיות (55% מסך ההשקעה במחקרים קליניים).
מדובר בעלייה של 35% לעומת 2023, שבה היתה ירידה גלובלית בהשקעה במחקר קליני, שהשפיעה גם על ישראל (ושלא רק נבעה מהמלחמה) - אז הושקעו 683 מיליון בסך הכל, ומתוכם 315 מיליון על ידי חברות התרופות הבינלאומיות (46% מסך ההשקעה במחקרים קליניים בישראל). בשנת 2022 סך ההשקעה במחקר קליני בישראל עמד על 818 מיליון. הגידול בין 2022 ל־2024 נובע ברובו מגידול בהשקעות מצד החברות הבינלאומיות, שהוסיפו כ־80 מיליון שקלים בשנת 2024.
איזה בית חולים קיבל ב־2024 הכי הרבה כסף למחקר? בראש הרשימה נמצא ביה"ח איכילוב, שקיבל יותר מ־167 מיליון שקלים, אחריו שערי צדק (144 מיליון), רמב"ם (136 מיליון), שיבא (131 מיליון), מאיר (80 מיליון) והעמק (56 מיליון). בילינסון נמצא במקום העשירי עם סכום של כ־20 מיליון שקלים שהתקבל עבור מחקר מחברות התרופות.
"רק נדבך אחד"
אילו חברות תרמו את הסכום הרב ביותר למחקרים בבתי החולים? בראש עומדת ענקית התרופות MSD עם 98 מיליון שקלים, אחריה אבווי (89 מיליון), החברה הישראלית Able-Tx עם 86 מיליון, אלי לילי (60 מיליון), יאנסן (44 מיליון), סאנופי (31 מיליון) ואסטרה זנקה (31 מיליון).
ומיהם עשרת הרופאים שמובילים בתקציבי המחקר שקיבלו מחברות התרופות?
בראש, ובפער ניכר, עומד ד"ר יואל הנהרט, מומחה ברפואת עיניים משערי צדק שקיבל יותר מ־86 מיליון שקלים למחקר ב־2024. אחריו פרופ' עירית אביבי, מנהלת המערך ההמטולוגי באיכילוב (26 מיליון); פרופ' יעל כהן, מומחית להמטולוגיה מאיכילוב (22.5 מיליון); פרופ' מיכאל שכטר, קרדיולוג משיבא (18 מיליון); פרופ' ניר פלד, מנהל המערך האונקולוגי בשערי צדק (16.9 מיליון); ד"ר רות פרץ מרמב"ם (16.3 מיליון); ד"ר מיה גוטפריד ממאיר (13.5 מיליון), ופרופ' רוית גבע מאיכילוב (13.2 מיליון).
"ההשקעות הכספיות במחקרים קליניים המפורטות בדוח הן עצומות, והן מהוות רק נדבך אחד בתרומה הרחבה של חברות התרופות הרב־לאומיות למערכת הבריאות בישראל. עם זאת, ולמרבה הצער, החברות נתקלות כאן באתגרים רגולטוריים שאינם קיימים בשום מדינה מערבית אחרת, ובראשם: תיקון לחוק הפטנטים שמקדם משרד המשפטים, ושיעלה השבוע לדיון בוועדת החוקה בכנסת", אומר קובי צורף, מנכ"ל פארמה ישראל, הארגון המאגד את חברות התרופות הרב־לאומיות בישראל.
צורף מזהיר כי עיקר הבעיה הוא הניסיון לקצר עוד יותר את תקופת ההגנה על פטנטים בישראל: "כבר כיום ההגנה על פטנטים בישראל חלשה מאוד ביחס לארה"ב ולאירופה, במיוחד כשמדובר בפרקי זמן. התיקון שמקודם כעת רק יחמיר את המצב".
לדבריו, שינוי החוק עלול לפגוע באטרקטיביות של השוק הישראלי בעיני חברות התרופות הבינלאומיות, ולצמצם את הנכונות להביא לישראל תרופות חדשות, מאריכות ומצילות חיים. "אם שינוי החוק יעבור, הוא עלול להסב נזק חמור לחברות התרופות הרב־לאומיות, לחולים ולמערכת הבריאות כולה. אם ישראל שואפת להישאר בחזית הרפואית העולמית, עליה לאמץ גישה אחרת".
חשש לפגיעה בפטנטים
החשש במערכת הבריאות הוא שלא נראה בשנים הבאות נתוני השקעה גבוהים כל כך במחקר, אם ישראל תיתפס כמדינה שאינה מגינה על פטנטים.
נוסף על כך, השינוי בחוק הפטנטים עלול לפגוע בחברות התרופות האמריקניות. גורמים בממשל האמריקני כבר התראיינו בנושא בעבר וציינו את הפגיעה בפטנט של חברות התרופות האמריקניות כאחת הסיבות להטלת המכסים על ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו