הציבור בישראל מביע אמון גבוה יחסית בחיסונים, אך נחשף למידע לא אמין אודות נזקי חיסונים ברשתות החברתיות ומידע זה משפיע בעיקר על המתלבטים האם להתחסן. באופן כללי, 60% דיווחו שברשתות החברתיות יש מידע על כך שהחיסונים לא בטוחים - כך עולה מסקר שיוצג היום (שלישי) בכנס "מניעה תחילה-מקדמים יחד עתיד בריא" של האגודה לזכויות החולה ובית הספר לניהול מערכות בריאות, המכללה האקדמית נתניה.
את המחקר ערך ד"ר עדי ניב יגודה, מבית הספר לניהול מערכות בריאות באקדמית נתניה. מרבית הציבור כמעט ולא מתלבט באשר לחיסונים המומלצים על ידי משרד הבריאות: מעל למחצית (60%) כלל לא מתלבטים, 32% מתלבטים בצורה בינונית או מעטה. כשני שלישים מהציבור סבורים שהיתרונות של החיסונים עולים על הסיכונים שיש בהם, בעוד שרק 7% סבורים שהסיכונים עולים על היתרונות.
מגמה מדאיגה שעולה מהסקר היא חוסר במידע אמין. רק 36% חשים בקיאים במידע רפואי על חיסונים במידה רבה או רבה מאוד. עם זאת, מרבית ההורים (91%) העידו שחיסנו את ילדיהם בכל או ברוב החיסונים בהתאם להמלצות משרד הבריאות, כאשר שני שלישים (66%) נתנו לילדיהם את כל החיסונים.
בקרב מי שהגדירו עצמם כ"לא מתלבטים" שיעור ההתחסנות של הילדים (ברוב או בכל החיסונים) היה 98%, לעומת 81% בלבד מקרב הילדים של המתלבטים.
מהם הגורמים לאי התחסנות?
לפי הסקר, 19% טוענים שהסיבה היא חוסר אמון במערכת הבריאות. ועוד 15% מתקשים מסיבות טכניות - קושי לקבוע תור או שכחה. הסיבה העיקרית לאי התחסנות היא חשש מנזק (36%) וחשש לתופעות לוואי (26%). כרבע (24%) ממי שלא חיסנו טענו שהם חושבים שהחיסון אינו יעיל.
29% מהמשתתפים בסקר התחסנו לשפעת. בקרב מי שלא התחסנו, 52% אמרו שלא ראו צורך. עם זאת, עוד כ-30% ענו שזה מסיבות הקשורות לקושי לקבוע תור, שכחה או לוחות זמנים. לכן, עורכי הסקר מציינים כי יש תחושה שהמערכת "מפספסת" שיעור גבוה של אנשים שהיו מגיעים להתחסן אם הנגישות לחיסונים הייתה גבוהה יותר.
אמנם 90% מעידים שיתחסנו אם יהיה חיסון נגד סרטן. אך בפועל, את החיסון נגד פפילומה, שמונע סרטן, מבצעים רק 22%. כמו כן, 65% ציינו ששום גורם לא רפואי ולא חבר או בן משפחה, לא הציעו להם להתחסן נגד פפילומה.
בקרב בני 60 ומעלה דיווחו גם כן כ-41% ששום גורם לא שוחח עמם על חיסונים ייעודיים לגיל המבוגר (כמו חיסון נגד דלקת ריאות או הרפס זוסטר). מקור המידע העיקרי של הציבור בנושא חיסונים הוא רופאי משפחה, ילדים או נשים, לאחר מכן אתר משרד הבריאות, טיפת חלב, רשתות חברתיות וחברים ובני משפחה.
מי שמתלבטים האם להתחסן מסתמכים יותר על מקורות לא רשמיים כמו חברים, רשתות חברתיות ואתרי חדשות ופחות על רופאים מאשר מי שאינם מתלבטים.
האם הרשתות חברתיות נתפסות כגורם מידע אמין בנושא חיסונים? ובכן, 25% תופסים אותן כאמינות וסומכים עליהן, כאשר 60% מהגולשים ברשתות חברתיות מעידים כי הם נחשפים למידע שטוען שחיסונים אינם בטוחים. 20% מהם לעיתים קרובות/קרובות מאוד. יותר ממחצית מהנשאלים (52%) סבורים שמידע כזה על אי בטיחות חיסונים פוגע באמון הציבור במערכת הבריאות.
החוקרים מציינים כי "נדרשת תוכנית לאומית להתמודד עם פייק ניוז ודיסאינפורמציה במידע בריאותי".
מרבית אלו שנחשפו ברשתות החברתיות למידע שטוען שחיסונים אינם בטוחים לא שינו את עמדתם בעקבותיו, עם זאת, כחמישית מעידים ששינו את דעתם. כאשר בקרב המתלבטים שיעור האנשים שהחליטו לא להתחסן בשל חשיפה למידע שכזה מגיע לשליש.
החוקרים מציינים כי קבוצת המתלבטים פגיעה במיוחד להשפעת מידע שגוי. והם ממליצים להשקיע במנגנונים שיודעים לזהות ולהגיב בזמן אמת למידע שגוי, לצורך חיזוק האמון וביסוס בטיחות החיסונים.
הסקר הקיף 809 משיבים בני 18 ומעלה ונערך בשבוע האחרון של אפריל.
נעמה וינר, מנכ"לית האגודה לזכויות החולה: "הזדקנות האוכלוסייה והמחסור בכוח אדם רפואי מעוררים חשש כבד מפני העומס הגובר הצפוי על מערכת הבריאות. לפי התחזיות, עד שנת 2035 צפוי מספר בני ה-75 ומעלה בישראל להכפיל את עצמו, דבר שיביא עמו עלייה משמעותית בביקוש לשירותי בריאות – מערכת שכבר כיום פועלת תחת עומס כבד.
"מול אתגרים אלה נדרשת פעולה מערכתית לצמצום פערים, בין היתר באמצעות השקעה ברפואה מונעת. לשם כך יש להקצות משאבים נוספים, לפשט תהליכים ולפעול להפחתת העומס המוטל על המערכת – הן בהווה והן בטווח הארוך.
"מהסקר שערכנו לקראת הכנס עולה תמונה מדאיגה, ולפיה שיעור ניכר מהציבור מעיד כי כלל לא הוצע לו להתחסן. על אף שההחלטה האם להתחסן היא אישית, חלה חובה על הצוות הרפואי ליידע את המטופלים על זכותם לקבל חיסונים, ובפרט חיסונים הכלולים בסל הבריאות".
ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות ומשנה לדיקן בית הספר לניהול מערכת בריאות באקדמית נתניה: "בשנים האחרונות דיסאינפורמציה ברשתות חברתיות ומנות גדושות של 'פייק ניוז' יצרו פגיעה באמון הציבור בתחום הבריאות. פגיעה שמתורגמת, בין היתר, גם למגמה מטרידה של ירידה בהיענות הציבור לחיסונים.
"מצער לראות שלא מעט אנשים מקבלים החלטה בתחום הבריאות על יסוד מידע לא מהימן ובכך הם חושפים את עצמם לתחלואה שניתן להימנע ממנה או לצמצם את הסיכון. במציאות המתפתחת ובעידן של 'פייק ניוז' אני ממליץ לכל אחד שמתלבט פשוט לפנות ולהתייעץ עם רופא המשפחה או הילדים שלכם. זו הדרך לקבל החלטה מושכלת האם להתחסן או לא, ולהימנע מחשיפה לסיכונים מיותרים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו