המאבק על עתיד הבריאות: האם ישראל תצליח להחזיר סטודנטים לרפואה מאירופה?

60% מהרופאים הישראלים שלומדים רפואה בחו״ל שוקלים לעבוד באירופה וארה״ב בתום הלימודים. אולם מאז המלחמה 78% חוו בעצמם או שמעו על סטודנטים אחרים שחוו אירוע אנטי ישראלי ואנטישמי ואירועים אלה בכל זאת משפיעים במידה רבה ורבה מאוד על כ-60% מהסטודנטים על רצונם לחזור לישראל ולעבוד בה כרופאים.

כך עולה מסקר דיגטלי מיוחד בקרב סטודנטים לרפואה שעשתה חברת ״מדיקל דוקטור״ שמכינה ומלווה סטודנטים ישראלים ללימודי רפואה בחו״ל. הסקר, הנחשף כאן בראשונה, נערך בקרב 308 סטודנטים לרפואה שלומדים רפואה בפקולטות לרפואה באירופה, רובם בצ׳כיה והונגריה.

על רקע המחסור המתמשך ברופאים בישראל הסקר הוצג בשבוע שעבר בכנס מיוחד שערכה ״מדיקל דוקטור״ במסגרת המאבק של החברה להקמת פקולטה בינלאומית לרפואה באילת והשתתפו בו, בין השאר, פרופ׳ חזי לוי, מנכ״ל משרד הבריאות לשעבר שניהל גם את בית החולים הממשלתי ברזילי באשקלון, פרופ׳  נחמן אש, מנכ״ל משרד הבריאות לשעבר שכיהן גם כמנכ״ל קופת חולים מכבי, ד״ר יפה אשור, מנהלת בית החולים יוסטפל באילת שבבעלות קופת חולים כללית וראש עיריית אילת אלי לנקרי שמוביל את המאבק להקמת הפקולטה לרפואה בעיר הדרומית.

מהסקר יוצא הדופן עולה עוד כי  רוב הסטודנטים הישראלים לרפואה באירופה (71%) חושבים שהם ימצאו עבודה כרופאים בחו״ל לאחר הלימודים ועל השאלה מה הם השיקולים לחזרה לישראל אחרי הלימודים השיבו הסטודנטים לרפואה כי המשפחה והחברים הם השיקול החשוב יותר ויש לו 75% משקל בהחלטתם ולציונות  משקל של 22%  בהחלטתם. עוד השיבו הסטודנטים כי  בשיקולים לא לחזור לישראל נמצאים  היחס של המדינה אליהם כתלמידי רפואה בחו״ל (משקל של 34%), למימד הכלכלי יש משקל של 33%, לאורך התורנויות בבתי החולים יש משקל של 19% ולצורך לעשות מבחן רישוי ישראלי לרפואה יש משקל של 14%.

על פי הסקר,  51% הסטודנטים לרפואה בחו״ל  חושבים כי יחס המדינה אליהם הוא ״מחפיר״,  43% חושבים שהוא טעון שיפור ורק 6% חושבים שיחס המדינה הוא טוב או מצוין. עוד השיבו 76% מהסטודנטים  כי קיצור התורניות בבתי החולים ישפר את הסיכוי שירצו לחזור לישראל  ו-86% מהסטודנטים השיבו כי ביטול בחינות הרישוי לרפואה בישראל לבוגרי האוניברסיטאות המוכרות באירופה ישפר את הסיכוי שלהם לחזור לארץ ולעבוד כרופאים.

"ישראל הפכה ליצואנית מוחות"

ד״ר משה כהן , מנכ״ל ״מדיקל דוקטור״ שהציג את ממצאי הסקר בכנס אמר ל״ישראל היום״ כי ״ישראל הפכה ליצואנית מוחות בתחום הרפואה ובמקום לנצל את הפוטנציאל האנושי כאן בארץ, אנחנו שולחים את טובי הסטודנטים לרפואה ללמוד בחו״ל וממשיכים להתמודד עם המחסור ברופאים בארץ. הגיע הזמן לשנות כיוון כשאחת הדרכים היא. הקמת הפקולטה הבינלאומית לרפואה באילת בשיתוף הפקולטות לרפואה המובילות באירופה  שצפויה להיות לא רק מנוע לפיתוח הבריאות והרפואה באילת והערבה, אלא גם מענה אסטרטגי לבעיית בריחת המוחות כך שנוכל לא רק להשאיר סטודנטים ישראלים בארץ, אלא גם למשוך אלינו סטודנטים מחו״ל וכך אילת יכולה להפוך למוקד רפואי בינלאומי״.

בתוך כך בשני שעבר דנה וועדת הבריאות בכנסת במחסור  המתמשך ברופאים ותקנים להתמחות בישראל  ולדברי יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס) "המחסור ברופאים בכלל, ובפריפריה בפרט, יחד עם המחסור בתקנים למתמחים, פוגע בזמינות ובנגישות לשירות רפואי בדגש על נגישות למומחים, ומוביל להמתנה ממושכת לקבלת שירות. מדובר באתגר מערכתי שמחייב מענה כולל כהרחבת מספר בוגרי לימודי רפואה בישראל, הגדלת מספר התקנים למתמחים, חיזוק רפואת הקהילה ומשיכת כוח אדם רפואי לפריפריה. נמשיך לעקוב עד למציאת פתרונות שיבטיחו שירות שוויוני ואיכותי לכלל האזרחים".

יוזמת הדיון בוועדה ח״כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) אמרה כי  ״לאור המחסור ברופאים במערכת הבריאות בישראל ובפרט בפריפריה ובהתמחויות מסוימות כפסיכיאטריה, גיבשה הממשלה מספר תכניות להתמודד עם הבעיה וביניהן תכנית הכשרה חדשה לרופאים. עיקריה הם ביטול ההתמחות (סטאז') בחלק מהמקצועות עבור חלק מן הסטודנטים, אישור אוטומטי של רישיונות של רופאים ממדינות מסוימות בחו"ל כרישיון ישראלי, כדי לקלוט רופאים עולים באופן מהיר, הגדלת התקנים להתמחות רופאים והעברת חלק מההתמחות לקהילה. ואולם, התוכנית תקועה בשל מו"מ שלא צלח בין משרד הבריאות לבין ההסתדרות הרפואית, מי יהיה אחראי על ההכשרות עם קופות החולים ובתי החולים, היכן יתחילו המתמחים את התמחותם, בבתי החולים או בקופות.

רייצ'ל ברנר-שלם, מנהלת תכנון כוח אדם במשרד הבריאות, דיווחה לוועדה על הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה מדי שנה מ-800 בשנת 2020 ל-1200 כיום, וציינה שהממשלה כבר החליטה על הגדלתו ל-1700 במימון של  200 מיליוני שקלים, תוך פתירת החסמים להתמחות במחלקות בתי החולים.

פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית, קרא  בוועדה לקיצור שנות הלימודים ברפואה לשש שנים, ולפעול להשבתם לארץ של סטודנטים הלומדים באירופה ללימודי השנה החמישית והשישית בישראל.