מבין בתי החולים הגדולים ביותר, בית החולים אסף הרופא-שמיר ואחריו רמב"ם, הם בתי החולים עם שיעור הזיהומים העמידים לאנטיביוטיקה הגבוה ביותר. בתי החולים הגדולים עם הכי מעט זיהומים הם סורוקה ואיכילוב - כך עולה מהדוח השנתי של היחידה הארצית למניעת זיהומים במשרד הבריאות.
הדוח סוקר הימצאות של זיהומים ממספר רב של חיידקים בבתי החולים, ומשקלל גם מדד משולב של זיהום בדם שנגרם מחיידקים עמידים. זיהום שעשוי לגרום לתמותה בקרב 50-50% מהחולים שנבדקים בו. מדובר בחיידקים כמו קלבסיאלה פנאומוניה, אי קולי, פסאודומונס, MRSA ו-VRE.
מהנתונים השנתיים עולה עוד כי בקרב בתי החולים הבינוניים בתי החולים שבהם שכיחות הזיהומים הקשים מחיידקים עמידים היא הגבוהה ביותר נמצאים וולפסון, המרכז הרפואי לגליל וקפלן. בתי החולים כרמל ומאיר הם הכי פחות מזוהמים. מקרב בתי החולים הקטנים בית חולים השרון מוביל עם שיעור זיהומים גבןב במיוחד (50.9 מקרים ל-100 אלף ימי אשפוז) ואחריו מעייני הישועה - אסותא אשדוד ומרכז רפואי צפון הם בתי החולים הקטנים שבהם שכיחות הזיהומים מחיידקים עמידים היא הנמוכה ביותר.
שיפור משמעותי בתחום הימצאות זיהומים נמדד בבית החולים "שערי צדק" בירושלים בהשוואה לשנים קודמות. בית החולים שיבא לא מעביר את נתוני הזיהומים שלו במסגרת הדוח הארצי.
מבקר המדינה התריע כבר ב-2013 כי מדי שנה מתים בישראל בין 4,000 ל-6,000 איש מזיהומים בבתי חולים וכי ניתן למנוע בין רבע לשלושת רבעי מהמקרים אם בתי החולים היו מקפידים על תנאים ונהלים למניעת זיהומים כמו רחיצת ידיים ומרווח בין מיטות החולים.
זיהומים נרכשים במערכת הבריאות פוגעים בכ-5% מכלל המתאשפזים, הפעילות למניעת הזיהומים במערכת הבריאות ובעיקר בבתי החולים, בהנחיית המרכז הארצי למניעת זיהומים, מונעת כ-1,500 מקרי מוות בכל שנה. פוטנציאל המניעה אף גדול יותר.
מהדוח עולה עוד כי ב-2024 דווח על 3,945 מקרי בקטרמיה (זיהום בדם) שנגרמו על ידי חיידקי התראה במחלקות הפנימיות. 1300 מהם נגרמו על ידי חיידקי התתראה עמידים. בכ-37% מהמקרים (1,496) ההדבקה היתה בבית החולים.
בקטרמיה נרכשת באשפוז מהווה סיבוך חמור של הטיפול הרפואי ומובילה לתמותה בכ-40% ממטופלים שנפגעים מזיהום נרכש זה ולאובדן ממוצע של 10 שנות חיים פוטנציאליות
ההערכה היא שכלל מקרי הבקטרמיה (זיהום בדם) במערכת הבריאות עומדים על כ-12,000 מקרים בשנה והם גורמים לכ-4,000 מקרי מוות בשנה, נתון שעשוי להוות את סיבת המוות השלישית או הרביעית בשכיחותה בישראל אחר סרטן ומחלות לב.
גורם בכיר בתחום מניעת הזיהומים ציין כי "2024 היתה שנת מלחמה שהשפיעה על כל בתי החולים בצורה משמעותית. והשפיעה באופן לא שווה על בתי החולים השונים, שחלקם פעלו מתחת לאדמה. לכן יש קושי להשוות לאורך השנים. כמו כן תנאים כאלו של צפיפות מתרגמים ליותר זיהומים".
חלק מהחיידקים העמידים הם במגמת ירידה וחלקם במגמת עליה. לדברי הגורם בתחום מניעת הזיהומים "יש לנו מיקוד גדול במניעה של חיידקים מסויימים. וכשאנחנו מדברים על אצינטובקטר שהוא בלב המניעה רואים ירידה יפה מ-2011 כמעט 50% ירידה גם בזיהומים וגם בבקטרמיה (זיהום בדם).
"מצד שני, בחיידק CPE רואים עליה לאחר שנים של ירידה. כנראה בשל שינוי באפדימיולוגיה שלו והופעת זנים חדשים ומנגנוני עמידות חדשים והתרופפות מסויימת של בתי החולים במניעה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו