עלייה חדה נרשמה במספר נפגעי פוסט־טראומה כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל. אף שהטיפול של צה"ל בנפגעים השתפר משמעותית, בפורום "יהלומי קרב" מתריעים שהמצב רחוק מלהיות משביע רצון, ושבסדיר ובמילואים יש לוחמים שמתגייסים לשירות קרבי גם אם הדבר עלול לדרדר את מצבם.

מלחמת חרבות ברזל הובילה למצב שכמוהו לא ידעו בצה"ל זה שנים - מאות אלפי מילואימניקים השתתפו בלחימה ועברו מאות ימי מילואים, והדבר הוביל גם לתופעות של דיכאון ופוסט־טראומה.

בצה"ל לא מקילים ראש בעניין ומבינים כי מדובר בתופעה קשה. מאז פרוץ המלחמה פועלים צוותים לתגובות קרב, שמסייעים ללוחמים לעבור עיבוד של מה שראו וחוו.

במקביל, הופעלה תוכנית "עמית", שבמסגרתה ממלאים לוחמי מילואים משוחררים שאלון שמעלה את המודעות לפוסט־טראומה. אחד האתגרים הגדולים הוא שפעמים רבות הלוחמים עצמם אינם מבינים שהם במצב מסכן חיים.

בקרב צעירים ומבוגרים כאחד יש לא מעט שמתביישים ללכת לטיפול, אף שהם חווים תסמינים ברורים מאוד של פוסט־טראומה.

"צריך לשנות גם את המדיניות וגם את הסטיגמה. במשך כמה שנים, לאחר רפורמת 'נפש אחת', דברים השתנו מבחינת המערכת", אומר נדב וירש, בן 31, לוחם שריון, נכה צה"ל וממובילי המאבק של "יהלומי קרב". "בתקופה שבה אני נפצעתי, במבצע צוק איתן, היית משתחרר והיית צריך להסתדר לבד. כעת המצב טוב יותר, אבל אני חש שהמערכת חזרה להתגונן במהלך המלחמה בשל ההיקפים הגדולים".

הכרה אחרי מאבק

וירש עצמו נפגע במבצע צוק איתן במילואים לאחר שבועות ארוכים בעזה. רק אחרי מאבק ארוך, משרד הביטחון הכיר בו כנכה. "אם לפני 7 באוקטובר היו 60 אלף פצועי צה"ל, כיום מספרם עומד על 78 אלף. כ־47 אחוזים מהם הם פגועי נפש ו־50 אחוזים מהם הם צעירים.

"אלו מספרים משוגעים וקשה מאוד לטפל בכולם. זה עומד לפגוש אותנו ברחובות ובתעסוקה. פגועי נפש לא יוכלו לעבוד, ויהיה מדובר במספרים גדולים".

אחת התופעות שיו"ר "יהלומי קרב" מצביע עליה היא חזרתם של נפגעי הפוסט־טראומה לשירות מילואים. בצה"ל סוברים שמדובר במהלך הכרחי לצורך שיקום, מכיוון שיש צורך להשיב אותם לפעילות מלאה.

מנגד, וירש סבור שמדובר בטעות מכיוון שהדבר מחזיר את הנפגעים לעמדה שבה יש בידיהם נשק.

בצה"ל, יש לציין, מבינים את הסיכון ומבהירים כי המפקדים מודעים לאתגר, אך סביר כי יש לא מעט חיילים שנופלים בין הכיסאות.

מאתרים מצוקה נפשית

מדובר צה"ל נמסר: "מתחילת המלחמה קיימת הנחיה המחייבת לבצע עיבודי לחימה כחלק מהריענונים במסגרות הלחימה. מפקדים גם עוברים סדנאות והכשרות לאיתור סימני מצוקה נפשית, כדי להעלות את המודעות ולספק להם כלים לתמיכה ולהתמודדות עם חייליהם".

בצה"ל מציינים עוד כי "בהתאם לאבחון הרפואי שניתן לחייל, נקבעים סעיפי ליקוי המשמשים להערכת כשירותו להמשך השירות. כל מקרה נבחן באופן פרטני, ובמקרה הצורך השירות מופסק או שניתן שיבוץ חדש בהתאם להמלצות גורמי הרפואה. לוחמים שדיווחו שאובחנו עם פוסט־טראומה יזומנו לבדיקה, שלאחריה תיקבע כשירותם להמשך השירות".

חשים מצוקה? צלצלו לעמותת ער"ן 1201; קו התמיכה של "נפש אחת" 8944*; היחידה לתגובות קרב - 03-6401400.

קו הסיוע של עמותת נט"ל - מעניק סיוע ותמיכה נפשית לנפגעי טראומה על רקע מלחמה וטרור 24/7 במספר 3362*