פוליטיקה פנימית? משרד הבריאות לא מתחשב בבקשות משפחות השבים

קליטת החטופים השבים, בכל מבצעי השחרור עד כה, הוטלה על משרד הבריאות באמצעות בתי החולים.משרד הבריאות מנתב בעסקה הנוכחית את השבים בין ארבעה בתי חולים שנבחרו - שיבא שקלט עד כה 10 מהשבים, איכילוב שקלט עד כה ארבעה מהשבים, בילינסון שקלט את חמש התצפיתניות השבות ואסף הרופא שקלט חמישה אזרחים תאילנדים.

בנוסף, עוד שני בתי חולים בדרום הארץ, ברזילי וסורוקה, אשר עמדו בכוננות לקליטת מקרים דחופים, אם יהיו.

בתי החולים התחרו ביניהם על קליטת השבים בשל הזכות הגדולה והרצון להיות חלק מאירוע היסטורי חשוב. לצד זאת, אי אפשר להתעלם מכך שקליטתם הביאה לבתי החולים שזכו לכך, חשיפה תקשורתית גבוה ויוקרה משמעותית.

שיקולי משרד הבריאות בשיבוץ השבים לכל בית חולים היו מורכבים וכללו משתנים רבים. בין היתר נשקלו גם שיקולים שקשורים להכרות מוקדמת בין השבים או חטופים ששהו יחד בעזה, רצון להפריד בין שבים שמקבלים בשורה מרה לשבים שחווים איחוד מרגש עם משפחותיהם או מקרה של שב שנקלט בבית החולים שבו היה מאושפז אביו, לצד שיקולים נוספים.

אך בשם הניסיונות לחלוקה שוויונית לכאורה, נודע ל"ישראל היום" כי בשני מקרים שבהם משפחות ביקשו במפורש להגיע לבית חולים כזה או אחר, הן שוכנעו להגיע לבית חולים שונה מזה שביקשו. בשני המקרים המשפחות קיבלו את ההסבר. אך כך נוצר מצב שבשעה כל כך קריטית עבור המשפחות, הן נגררו בעל כורחן למה שנראה לכאורה כפוליטיקה פנימית של משרד הבריאות עצמו, זאת בהנחה שהיכולות של כלל בתי החולים זהות ושכולם נערכו לכלל התרחישים.

בנוסף, התערבות שכזו ואי מתן אפשרות למשפחות לבחור את בית החולים מעמידה בסימן שאלה את בחירת בתי החולים הקולטים על ידי משרד הבריאות, אם לדעתו לא כל בתי החולים ראויים לקליטה וטיפול בשבים

גורם במטה משפחות החטופים ציין בתחילת מבצע קליטת השבים כי "טובת המטופלים חייבת להיות השיקול המרכזי ולא פוליטיקה".

ממשרד הבריאות נמסר כי: "משרד הבריאות קובע את ההצבה על פי שיקולים מקצועיים, באופן רגיש תוך התייחסות לכלל המורכבויות.".