"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בעקבות דוח מבקר המדינה: מספר טיפולי הפוריות בבתי החולים הפרטיים ״ייחתך״ בחצי

אחרי עשור שהנהלים לא עודכנו, ובעקבות המחדלים הקשים באסותא ראשון ורמת החייל, משרד הבריאות מוציא הנחיות עדכניות בנושא טיפולי הפוריות • כעת, יתאפשר להשמיד ביציות ״ותיקות״ ללא דורש • בנוסף, נשים שמקפיאות ביציות בשל מצב רפואי יוכלו לבקש לתרום אותן לאחר מותן

,עודכן
0השמעה
הפריה חוץ גופית. צילום: GettyImages

הגבלות חמורות בטיפולי הפוריות בעקבות דוח מבקר המדינה, שמצאכשל בפיקוח של משרד הבריאות על היחידות: משרד הבריאות, כך נודע היום (שני), יחתוך בחצי את מספר מחזורי הטיפול שמבוצעים ביחידות הפרטיות, ויגביל אותם ל-8,000 בשנה בלבד.

פרופ' אש על פרשת העוברים באסותא: "לא יודעים היכן הייתה התקלה" (ארכיון) // גיל קרמר

לפי דוח מבקר המדינה, ביחידות הפרטיות נעשים בממוצע מעל 15 אלף טיפולים בשנה, כאשר בבתי החולים של אסותא המספרים הגיעו לכ-20 אלף בשנה. זאת לפנימחדל החלפת העוברים באסותא ראשון לציוןב-2022 ולפני המחדל של התייבשות ביציות והולדת תינוקות שאינם זהים גנטית לאב באסותא רמת החייל.

הנחיה תקדימית נוספת נוגעת לאפשרות של נשים שמקפיאות ביציות בשל מחלה או מצב רפואי להשאיר הנחיה כי לאחר מותן ניתן יהיה לעשות שימוש בביציות או לתרום אותן. משרד הבריאות מפרסם היום שורת חוזרים שנועדו להסדיר את תחום הפיריון בישראל לאחר שמזה עשור לא יצאו הנחיות עדכניות.

החוזר "אמות מידה ליחידות הפריה חוץ גופית בישראל", כולל הנחיות שמטרתן להבטיח את איכות ובטיחות טיפולי הפריה חוץ גופית, הנחיות בנושא מהלך האבחון והטיפול במרפאה, בחדר ניתוח ובמעבדה, שותפות עו"ס או פסיכולוגים בהליך, חובת שימוש בתכנות הטובות ביותר למניעת טעויות בזיהוי הזרע, הביציות ושיוכן למטופלים, ההכשרות הנדרשות, כוח אדם, תשתיות, איסוף נתונים ומעקב אחרי מדדי ההצלחה של פעילויות המעבדה וחובת דיווח על אירועים בעלי השלכה קלינית ואירועים חריגים.

אסותא ראשון לציון. שרשרת של טעויות,צילום: קוקו

אחד החידושים בחוזר נוגע לטיפול במטופלים שלא רשומים כנשואים. בשל מקרי עבר שבהם היו מחלוקות בין מטופלים כאלו, ישנה כעת המלצה שמטופלים אלו יכינו הסכם הורות משותפת, שיתייחס בין היתר לשאלה מה ייעשה בחומר הגנטי במקרה של חזרת אחד מהצדדים מן ההסכם. עוד הומלץ כי מטופלים רשאים להסכים ביניהם על מגבלות השימוש בביציות / ביציות מופרות / זרע קפוא, במידה ומי מהם יחזור בו ולא יהיה מעוניין בהריון, ובלבד שטרם בוצעה החזרת ביצית מופרת לאישה.

בישראל ישנן מאות אלפי ביציות וביציות מופרות שלהן אין דורש. אלפי נשים וזוגות שעברו תהליך זה לא הסדירו מה ייעשה עם הביציות הללו בשנים שלאחר מכן. בדוח מבקר המדינה צויין שחלק מהביציות והעוברים הקפואים שמורים ביחידות משנות השמונים של המאה העשרים, כאשר חלק מהמטופלות כבר עברו את הגיל שבו ניתן להשתמש בביציות ובעוברים, או שאינן בין החיים.

צנטריפוגה המשמשת בתהליך הטיפול בזרע, לקראת הפריה חוץ גופית,צילום: GettyImages

בחלק מהיחידות ביציות "ותיקות" כאלו מהוות 10-25% מכלל הביציות השמורות ביחידה, ולאורך השנים היה צורך לבנות חדרים נוספים לאיחסון ביציות אלו והכמות שנאספה עלולה להוביל לטעויות בזיהוי ולהקשות על מציאת ביציות שהוקפאו. ההנחיות החדשות יסדירו את בעיית מאות אלפי הביציות המופרות ששמורות בהקפאה ביחידות להפריה חוץ גופית שלרובן אין דורש. חוזר "הקפאת ביציות ושימורן" מרחיב את האפשרות לשמר ביציות, מאפשר מתן הנחיות למשך שימור הביציות, הוראות למקרה של פטירה ואפשרות לתרומת הביציות.

חוזר נוסף כולל הנחיה למתן הוראות מקדימות, מה ייעשה בביציות בתום תקופת השמירה, וכן הנחיה לביצוע מאמץ מקסימלי וחוזר ליצירת קשר עם בעלי הביציות בטרם יינתן אישור להפשרתן.
לפי ההנחיות, לפני הטיפול האישה תתבקש להחליט האם הביציות יוקפאו לתקופה של 5 שנים עם אפשרות להארה בתשלום לחנש שנים נוספות, או להפשירן לאחר חמש שנים, או לתרום אותן למחקר.

טיפול בביציות (אילוסטרציה),צילום: GettyImages

בעקבות פסיקת בג"ץ בעניינה של נעם רוזנבוים ז"ל, צעירה שמתה מסרטן והוריה השיגו תקדים משפטי לשימוש בביציותיה, חובר נוהל חדש של משרד הבריאות. מטופלת שמקפיאה ביציות בשל מצב רפואי כלשהו, או לצורך תכנון ילודה בהמשך, תוכל להביע בכתב את רצונה מה ייעשה בביציות לאחר פטירתה. כאשר אחת האפשרויות היא לתרום אותן, בין אם באופן אנונימי לאישה אחרת, או לתורם או נתרמת מסוימים, או בקביעה שבן או בת הזוג או הוריה יוכלו להורות בשמה לאחר
מותה, על תרומת הביציות לנתרם או נתרמת מסוימים שהם יבחרו.

נעם רוזנבוים ז״ל שבזכותה הושג תקדים ויאפשרו שימוש בביציות של נשים שנפטרו,צילום: .
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר