חוויה מתקנת. מירב אפתאבי והתינוק שניצל. צילום: מכבי

תינוק בן שנה ניצל ממוות - בזכות תושייה של חובשת: ״זה היה עניין של דקות״

במהלך יום עבודה שגרתי מירב אפתאבי ראתה אישה עם תינוק שמוט על הידיים כשהיא מתחננת לעזרה • היא לקחה במהירות את התינוק מידיה ורצה איתו לרופא • "אחותי איבדה את בנה, ידעתי שאני חייבת לעשות הכל", אמרה • לאחר מספר דקות נשמע בחדר הטיפולים הקול שכולם חיכו לו - בכי

כשמירב אפתאבי, חובשת בהכשרתה שמעה צעקות לעזרה מחוץ למרכז הרפואי באשדוד היא לא חשבה פעמיים, לקחה את התינוק מידי דודתו - והבהילה אותו לרופא: "התינוק החל לפרכס, זה היה עניין של דקות שהרגישו כמו נצח", אמרה אפתאבי, "לפני מספר שנים אחותי איבדה את הבן שלה במוות בעריסה. התמונה הזאת לא עזבה אותי, ידעתי שאני חייבת לפעול מהר".

היה זה עוד יום עבודה שגרתי של מירב אפתאבי, מנהלת מרחב אשדוד במכבי שירותי בריאות וד״ר משה ברוכא מתמחה לרפואת משפחה. במהלכו, נתקלו במקרה ייחודי שלא קרה להם מעולם. כשאפתאבי נכנסה למרכז הרפואי בעיר, ראתה אישה עם תינוק שמוט על הידיים כשהיא מתחננת לעזרה וצועקת: ״הצילו, אני צריכה החייאה, הוא לא נושם״.

בתושייה וזריזות אפתאבי לא חשבה פעמיים, לקחה את התינוק מידי דודתו ורצה עימו למחלקת אישפוז יום. ״אפילו לא חשבתי, ידעתי מיד מה אני צריכה לעשות וכיצד לפעול, ממש כמו רובוט", אמרה. "ראיתי שהתינוק ללא הכרה, מפרכס ובעל חום גוף גבוה. ידעתי שמדובר בעניין של דקות ואני חייבת לפעול מהר״.

"בשביל זה הוכשרתי שנים". ד"ר ברוכא, צילום: מכבי

מכשהגיעה לאשפוז יום, ד״ר ברוכא התחיל לטפל בפעוט, שהגיע במצב אנוש, בסיוע של אחיות המרפאה. במהלך הטיפול, ברוכא העניק לפעוט טיפול תומך ומאזן, חמצן ומורידי חום. לאחר כמספר דקות של טיפול אינטנסיבי נשמע בחדר הטיפולים הקול שכולם חיכו לו - בכי. "נכנסתי ישר למוד של מצב חירום ושמרתי על קור רוח", אמר ד"ר ברוכא, "בשביל זה הוכשרתי שנים".

לקראת סיום הטיפול בתינוק, אימו הגיעה כשהיא בהתקף חרדה. שירה (שם בדוי), אם התינוק, שיתפה: ״חשבתי שאני מאבדת אותו, לא הבנתי מה קרה. רק כשהוא חזר להכרה נרגעתי והבנתי כמה מזל היה לנו. הצוות היה מדהים ואכפתי, לא שאלו מאיזה קופה אנחנו - ישר העניקו לנו שירות". לאחר הטיפול הראשוני, האם ובנה המשיכו לטיפול בבית החולים.

בתום האירוע, שהסתיים בסוף טוב, אמרה אפתאבי: ״לפני מספר שנים אחותי איבדה את הבן שלה במוות בעריסה, התמונה של אישה צורחת ובידה תינוק שמוט ולא נושם חקוקה בזכרוני ולנצח תהיה צלקת. ידעתי שאני חייבת לעשות הכל כדי להציל אותו. זו העבודה שלי להציל חיים, ואני מרגישה שליחות לעשות את זה. זכיתי לתקן את החוויה הנוראית שצרובה בזכרוני והצלחתי להציל חיים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...