ועדה של משרד הבריאות שבחנה את איכות הטיפול בחולי הקורונה המאושפזים בגל השלישי פרסמה היום (שלישי) את מסקנותיה. אחד הממצאים הבולטים ביותר הוא שבמהלך הגל השלישי, חולים שאשפזו בבתי חולים קטנים נפטרו בעקבות מחסור במכשירי אקמו.
בעיה קשה נוספת שעלתה מהדו"ח מצביעה עלי ירידה באיכות הטיפול בעקבות עומס רב בעיקר בבתי החולים בירושלים ובבני ציון. בעקבות העומס בבתי החולים הגדולים, לעיתים לא התאפשר ויסות חולים מבתי חולים קטנים שבהם לא היו מכשירים אקמו.
בגל השלישי היה מחסור בכוח אם מיומן בטיפול נמרץ וכן דווח על מחסור בטכנאי הנשמה המוכשרים לתחזק את מכשירי האקמו - בכל הארץ יש כרגע 55 כאלו בלבד.
לגבי אשפוז חולים גריאטרים: תמותה של 10% בחולים במצב קשה שהיו מאושפזים במוסדות גריטריים והוועדה מציינתת כי "היה מקום לשקול את העברתם לבתי חולים כלליים".
הוועדה בראשות פרופ' ירון ניב סמנכ"ל איכות ובטיחות במשרד הבריאות ביקרה ב-25 בתי חולים, סקרה את הטיפול בתיקים רפואיים של כ-6,000 מתוך 40 אלף מאושפזי הקורונה, התייעצה עם מומחים ואיגודים מקצועיים ועוד.
עוד מהנתונים שנאספו על ידי הוועדה:
אחד מכל שבעה חולי קורונה שאושפזו בבתי החולים בגל השלישי נפטר תוך חודש מהאשפוז, אחד מכל 12 חולים הונשם (8%) ורק 0.64% חוברו למכשיר אקמו.
בדו"ח המסכם את איכות הטיפול בחולי הקורונה בבתי החולים שהופץ היום למנהלי בתי החולים צויין כי "לא נמצאו תרופות יעילות למחלה".
מה הטיפולים שהיו בשימוש ושהוכיחו יעילות? כמעט מחצית (48%) מהחולים טופלו בסטרואידים 19% טופלו ברמדסיביר עשירית טופלו בפלזמה ממחלימים, 16% טופלו בויטמין D וקרוב לשני שליש (63%) טופלו בנוגדי קרישה. הטיפול ברמדסיביר ובויטמין D נמצא קשורים בירידה בתמותה.
פרופ' ירון ניב סמנכ"ל איכות ובטיחות במשרד הבריאות, שעמד בראש ועדת מומחים לבדיקת איכות הטיפול בחולי הקורונה ציין לגבי יעילות הטיפולים: "דקסמתזון (סטרואידים) עזר במידת מה בחולים קשים ומונשמים, פלסמה ממחלימים עזרה במדוכאי חיסון ובמספר מקרים אף שינתה את מהלך המחלה לטובה. התרופות רמדסיביר ואקטמרה אכזבו בבתי חולים אחדים, אך זכו להערכה באחרים".
הועדה שבראשותו המליצה להתחיל בטיפול תרופתי בשלב מוקדם של המחלה, עם הופעת עדויות ראשונות לירידה ברמת החמצן בדם. והמליצה לייסד להיות פרוטוקול משותף ומתעדכן לטיפול רפואי בין בתי החולים.
הועדה כתבה בממצאיה גם כי חולים עם דיכוי של מערכת החיסון שאושפזו לאחר שחלו בקורונה היו בסיכון גבוה פי 2.7 לתמותה מקורונה, חולים עם מחלות לב היו בסיכון גבוה פי 1.8 וחולי סוכרת, מחלות כליה, מחלות ריא, חולי סרטן ומעשנים היו בסיכון גבוה פי 1-1.5 לתמותה מקורונה.
עוד עולה מהנתונים כי זמן אשפוז הממוצע עלה עם הגיל והיה ארוך יותר בחולים עם מחלות רקע שסבלו גם מתסמינים של חום וקוצר נשימה בהגיעם בית החולים.
ריבוי מחלות רקע היה קשור כצפוי לעליה בתמותה: למעלה מרבע (28%) חולים שסבלו מארבע מחלות רקע ואושפזו עם קורונה נפטרו וכ-12% מהם הגיעו להנשמה.
כ-21% חולים עם שתי מחלות רקע נפטרו בחודש שלאחר האשפוז ועשירית הזדקקו להנשמה. אצל חולים עם מחלת רקע אחת הסיכון לתמותה עמד על 10% ו-9% הונשמו.
הנוגע לחולים ללא מחלות רקעש אושפזו בבתי החולים במצב קשה - שלושה אחוזים נפטרו ושני אחוזים הונשמו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו