מאות רופאים מזהירים: "כל יום בשבי מסכן את חיי החטופים"

"החולים הדחופים ביותר בישראל הם החטופים ברצועת עזה", כך מזהירים יותר מ־500 רופאים ורופאות, שחתמו על עצומה הקוראת להצלת החטופים. חלק מהרופאים שובתים מעבודתם מאז 6 באוקטובר, ואף סגרו את מרפאותיהם כחלק מהמחאה.

לדברי הרופאים, "החטופים עוברים ייסורים פיזיים קשים: הרעבה מתמשכת ודלדול שרירים שגורמים להחלשת הלב, לאיבוד מסה בעצמות תוך כדי כך שהמפרקים מתקשים. במקרים כאלה מערכת החיסון כושלת, וכתוצאה מכך כל זיהום קל הופך למחלה קשה".

הרופאים מציינים שהחטופים סובלים מ"התעללויות מיניות, פיזיות ונפשיות ומטרור פסיכולוגי עד כדי אובדן שפיות ואפשרות לפגיעה עצמית, מתחושת פחד, חרדה, דיכאון וייאוש. מאבדים רצון לחיות, ללא טיפול רפואי ראוי בפציעות שנגרמו במהלך החטיפה והשבי וללא טיפול ראוי במחלות הרקע".

העצומה נשלחה לכל השרים וחברי הכנסת, והרופאים מתריעים: "מדובר בגסיסה מלאת ייסורים, שביכולתכם ומחובתכם לעצור".

לדברי הרופאים, "מתוך האחריות הרפואית שיש לנו כלפי המטופלים באשר הם, ומתוך הידיעה שהחטופים נמצאים בסכנת חיים מיידית - אנו קוראים לכם להצילם. מדובר בהצלה או בהמתה. כל יום נוסף בשבי משמעותו סכנת חיים מיידית לכולם".

הרופאים צירפו לעצומה דוח של מערך הרפואה במטה משפחות החטופים, שפורסם לקראת היום ה־300 לשבי ואשר בו מפורטים הנזקים הבריאותיים משבי ממושך. לפי הדוח, "ככל שהזמן מתקדם, כך מספר השורדים פוחת בחדות".

לצד זאת, ד"ר יואב יחזקאלי, חבר בפורום "רופאים למען חטופים", הגיש במשטרת ראש העין דיווח על חשד לפגיעה בחסר ישע עבור החטופים נעמה לוי ואיציק אלגרט. לתלונה צורפו הדוח הרפואי של מטה החטופים כבסיס לחשש ומידע רפואי נוסף שהוצג ביום העיון המקצועי. ד"ר יחזקאלי קיבל לאחר מכן שיחת טלפון מאחת הקצינות ובה נאמר שאין להם מה לעשות בדיווח, אך הם יעבירו אותו למחוז.

"חייבים לפעול"

ד"ר אורן ערן, רופא משפחה וממובילי מחאת "רופאים למען חטופים": "יצאנו בשביתה מול הכנסת. הבנו שחייבים לפעול. מצבם הרפואי של החטופים קריטי, וזה מחייב את ההתייחסות שלנו אליהם. אנו מחויבים להצלת החטופים ברמה המקצועית כרופאים, כיהודים וכאזרחים. יש לנו חסרי ישע בסכנת חיים, ואנו מחויבים לדווח למשטרה ולדאוג שמישהו יטפל בהם, כפי שאני מדווח למשטרה אם יש לי מטופל שמסוכן עבורו להחזיק ברישיון נהיגה או נשק.

"נמשיך להגיש תלונות במשטרה. חובתי כרופא, וחובתו של כל אזרח, לדווח על חסר ישע שמתעללים בו ושהוא בסכנה. מטרת המסמך - שאף אחד לא יגיד 'לא ידעתי שהמצב של החטופים כל כך חמור'".