"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר: כמחצית מהגברים אינם מעוניינים בקצירת זרע לאחר מותם

את המחקר ערכה ד"ר בלה סביצקי, אם שכולה שבנה נפל בקרב בכיסופים ב־7 באוקטובר • היא מציעה לשאול את המתגייסים אם יהיו מעוניינים בהליך שכזה, במקרה שחלילה ייפלו במהלך שירותם

,עודכן
0השמעה
"חשבתי לעצמי שאדם כזה צריך להשאיר צאצאים אחריו". צילום: שוקי יוסף

מחקר שערכה לאחרונה ד"ר בלה סביצקי, אם שכולה שאיבדה את בנה יונתן ב־7 באוקטובר, חושף כי כמחצית מהגברים אינם מעוניינים בקצירת זרע לאחר מותם.

המחקר, שלו היו שותפות גם ד"ר רחל שוורצור ופרופ' טליה אלדר־גבע, ויוצג בכנס "בריאות ורווחה" אשר ייערך ב־17 בספטמבר במכללה האקדמית אשקלון, נערך בקרב 600 גברים בגילי 50-18, בזוגיות מחייבת, רווקים, הומוסקסואלים, הורים לילדים, חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים.

ד"ר סביצקי עם תמונת בנה,צילום: יוסי זליגר

47.3%, כמעט מחצית מהגברים, השיבו בשלילה לשאלה אם יירצו שהוריהם יבצעו הליך של קצירת זרע במקרה של מוות. לעומת זאת, גברים שנמצאים בזוגיות מחייבת פחות מתנגדים לכך אם המהלך יבוצע בידי בת זוגם - ורק 36.5% הביעו התנגדות. הנימוק המוביל להתנגדות למהלך בקרב הגברים הוא בעיה אתית ביתמות מתוכננת, ובעיה אתית לבצע הליך שכזה ללא הוראות המנוח. נוסף על כך, 24.2% מהגברים שהתנגדו לקצירת זרע על ידי הוריהם ציינו כי להורים אין זכות להתערב בפוריות הבן לאחר מותו.

הרעיון למחקר עלה אצל ד"ר סביצקי בעקבות האובדן הפרטי שלה. כאשר המודיעים באו לספר לה על נפילתו של בנה יונתן, לוחם באגוז, בקרב על מוצב כיסופים, היא מייד דרשה קצירת זרע. "זה הדבר הראשון שחשבתי עליו. יונתן היה הבן אדם הכי טוב והכי יפה שהכרתי. הוא היה מדהים, וחשבתי לעצמי שאדם כזה צריך להשאיר צאצאים אחריו. תכננתי לחבק את הנכדים שלו", היא מספרת. למרבה הצער, עד שגופתו של יונתן זוהתה ועד שבישרו למשפחה על נפילתו חלפו יותר מ־36 שעות, והתהליך נכשל, שכן ניתן להוציא זרע פורה בפרק הזמן שבין 24 ל־36 שעות לאחר המוות.

"זמן קריטי מתבזבז"

בשבועות שחלפו היא לא הפסיקה לחשוב על זה. "כשבאו לספר לנו, אף אחד לא ידע מה זה קצירת זרע. רק לאחר כמה ימים, ובעקבות הגל המשמעותי של הנופלים והנרצחים, הקימו במשרד הבריאות חמ"ל פוריות כדי לאפשר המשכיות, והצבא הסדיר נוהל שקבע כי המודיעים צריכים לעדכן את המשפחה בזמן מסירת ההודעה על אפשרות קצירת זרע", היא מסבירה. "המשפחה, שעולמה חרב עליה באותו רגע, לא ממש מבינה את מה שאומרים לה, והזמן במקרה הזה הוא קריטי".

"למנוע שאלות אתיות". הר הרצל,צילום: אורן בן חקון

היא הבינה שחייבים לשפר את התהליך והחליטה לבחון קודם מה בכלל עמדת הגברים בסוגיה, שכן הנוהל כיום יוצא מנקודת הנחה שכל גבר היה רוצה המשכיות לאחר מותו, ומשאיר את ההחלטה אם לקצור זרע להורים או לבת הזוג. מנתונים שנאספו לצורך המחקר עולה כי מתחילת המלחמה ועד סוף אוגוסט בוצעו 171 נטילות זרע בקרב חיילים, ב־78% מהמקרים היה זה לפי בקשת ההורים, וב־22% מהמקרים היה זה לפי בקשת בת הזוג.

ד"ר סביצקי מנסה כעת לקדם שינוי מדיניות בצבא ומציעה להביא את הסוגיה לפתחם של החיילים עצמם, עוד בתחילת גיוסם לסדיר או למילואים. התשובות, היא מציעה, יוכנסו למאגר ממוחשב וייעשה בהן שימוש בעת הצורך. "במקום לבוא למשפחה באותו רגע עם הסברים מסובכים, יהיה אפשר להתחיל בתהליך מייד לאחר נפילתו של חייל שהביע הסכמתו, ולהשאיר להורים או לבת הזוג את ההחלטה אם להמשיך בתהליך במועד מאוחר יותר. תשאול מקדים של הגברים יאפשר למנוע את סוגיית הזמן שעובר עד קצירת הזרע, וגם את הבעיה האתית של ביצוע הקצירה ללא אישורו של המנוח".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר