"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
יום עולמי לבדיקות סקירה בילודים

מהפכת בריאות שקטה: בדיקת סקר הילודים מצילה חיים כבר 60 שנה

99.9% מהילודים בישראל עוברים את בדיקת הסקר • כיום נבדקות 28 מחלות נדירות אך קשות • זיהוי מוקדם מאפשר טיפול מציל חיים

ד"ר מיקי אוסובקי, מנהל מחלקת יילודים בבילינסון , באדיבות בית החולים בילינסון
ד"ר מיקי אוסובקי, מנהל מחלקת יילודים בבילינסון. צילום: באדיבות בית החולים בילינסון

בשנה שעברה (2023) נולדו כ- 179,000 ילודים במדינת ישראל. לאחוז גבוה מאוד 99.9% מהם בוצעה בדיקת סקר ילודים לפני שחרורם מבית החולים.

בדיקת סקר הילודים הוכנסה לשימוש לראשונה בשנת 1963 בארה"ב, ע"י ד"ר רוברט גאטרי לבדיקת מחלה נדירה בחילוף חומרים בשם PKU – PHENYL KETONURIA, באמצעות 4 טיפות דם אשר מוספגות על נייר קרטון ייעודי, באוכלוסיית הילודים הטריים שנולדו.

יום עולמי לבדיקות סקירה בילודים, צילום: פיוטר פליטר

בפעם הראשונה בהיסטוריה, הילודים נבדקו וטופלו, לפני הופעת תסמיני המחלה. מאז עוד ועוד מדינות הכניסו לשימוש בדיקה זו, אשר עם השנים בדקה ליותר ויותר מחלות. בין המחלות הנסקרות קיימות מחלות הגורמות להפרעות בחילוף חומרים, מצבי חסר חיסוני, הפרעות אנדוקריניות (כגון תת פעילות של בלוטת המגן) ועוד.

בארץ הבדיקה נכנסה לראשונה לשימוש בתחילת שנות ה- 70, ומאז מבוצעת ומשתכללת. בשנת 2009 נכנס לביצוע הסקר המורחב אשר בדק ל-13 מחלות, וכיום בדיקת הסקר בודקת ל-28 מחלות.

מספר עובדות על בדיקת הסקר

· הבדיקה בודקת למחלות מולדות נדירות, אך קשות, אשר עלולות לגרום לתחלואה קשה ואף תמותה. · רוב תוצאות הבדיקות תקינות, אך ילודים עם תוצאת בדיקה לא תקינה יכולים להיות מטופלים מוקדם מאוד. · הבדיקה נלקחת בגיל של 36 שעות ומעלה לאחר הלידה ולא קודם לכן. בילודים ופגים מאושפזים היא נלקחת בשנית בגיל שבוע. · הטיפול המוקדם חשוב ביותר, וימנע הופעת מחלה קשה וסיבוכיה בילוד.

הבדיקה מבוצעת במהלך האשפוז, לאחר הלידה, באמצעות דגימת דם אשר נלקחת לרוב מעקב הילוד, בזמן ערסולו, שימוש במוצץ או לאחר מתן תמיסת סוכרוז לפה על מנת להרגיעו. נאספות מספר טיפות דם אותן מספיגים על נייר קרטון ייעודי (נייר גאטרי). לאחר ייבוש הנייר, הוא נשלח להמשך עיבוד למעבדה הארצית המרכזית אשר ממוקמת בתל-השומר.

חשוב לציין כי במהלך אשפוז הילוד לאחר הלידה מבוצעות עוד שתי בדיקות סקר חשובות.

בדיקת סקר הילודים הוכנסה לשימוש לראשונה בשנת 1963 בארה"ב, צילום: יהושע יוסף

הראשונה, סיקור שמיעה. שמיעתו של כל ילוד נבדקת לאחר לידה וזאת על מנת לבצע אבחנה מוקדמת לירידה בשמיעה. גם כאן קיימת חשיבות גדולה לאבחון וטיפול מוקדמים.

השנייה, סקר סטורציה. בדיקה זו נעשית טרם השחרור, ובגיל של מעל 24 שעות לאחר לידה, במהלכה נבדק ריווי החמצן בילוד (יד ורגל) וזאת על מנת לנסות ולאבחן, וכמובן לטפל מוקדם ככל האפשר, במומי לב מולדים כחלוניים מסכני חיים.

גם לשתי הבדיקות האחרונות, סקר שמיעה וסטורציה, חשיבות גדולה ביותר. הן אינן מכאיבות לילוד, ונעשות טרם שחרורו לביתו.

הכותב הינו מנהל מחלקת יילודים בבילינסון למחלות כבד, גסטרואנטרולוגיה ומחלות פנימית, מתנדב בארגון "למענכם" בראשותו של חתן אות הנשיא הרב יוסי ערבליך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר