"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מאות אובחנו עם פגיעה במערכת השמיעה | הנתונים המלאים
מתחילת חרבות ברזל דווחו מקרים רבים של חיילים ואזרחים שסבלו מירידה בשמיעה עקב "רעש מלחמתי" • בין התסמינים: צפצופים ונקבים באוזניים • בשל כך חיברו המומחים פרוטוקול אשר מנחה את קלינאי התקשורת בארץ כיצד לאבחן פגיעה בשמיעה וכיצד לעקוב אחרי הנבדקים
מתחילת המלחמה נבדקו בבתי החולים ובמרפאות הצבאיות למעלה מ 2000 חיילים ואזרחים שהתלוננו על פגיעה בשמיעה. צילום: Gettyimages

מאות אובחנו עם פגיעה במערכת השמיעה | הנתונים המלאים

מתחילת חרבות ברזל דווחו מקרים רבים של חיילים ואזרחים שסבלו מירידה בשמיעה עקב "רעש מלחמתי" • בין התסמינים: צפצופים ונקבים באוזניים • בשל כך חיברו המומחים פרוטוקול אשר מנחה את קלינאי התקשורת בארץ כיצד לאבחן פגיעה בשמיעה וכיצד לעקוב אחרי הנבדקים

מיטל יסעור בית-אור
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

מתחילת המלחמה נבדקו בבתי החולים ובמרפאות הצבאיות יותר מ-2,000 חיילים ואזרחים שהתלוננו על פגיעה בשמיעה בשל חשיפה לרעש לחימתי. יותר מ-30% מהם אובחנו עם פגיעה כלשהי במערכת השמיעה.

העולם הסודי של מכשירי השמיעה! איך תשמעו יותר טוב (ארכיון)

מנתונים שהגיעו לידי מומחים להפרעות בתקשורת במכללה האקדמית הדסה ירושלים עולה עוד כי רוב הנבדקים היו ללא מיגון שמיעתי (כמו אטמי אוזניים), מה שהעלה את הסיכון שלהם לפגיעה בשמיעה עקב רעש לחימתי.

"כבר בימים הראשונים למלחמה דווחו מקרים של חיילים ואזרחים שנחשפו לרעש לחימתי וסבלו מירידה בשמיעה, צפצופים באוזניים, נקבים באוזניים ותסמינים אחרים המאפיינים חשיפה לרעש לחימתי, אולם כשנבדקו במכון שמיעה הבדיקה העלתה שאין פגיעה בשמיעה וזאת מאחר שבדיקה רגילה לא תמיד יכולה להראות פגיעה שכזו", מסביר ד"ר שי צורדקר, מהחוג להפרעות בתקשורת במכללה האקדמית הדסה ירושלים.

בשל כך חיברו המומחים פרוטוקול אשר מנחה את קלינאי התקשורת בארץ כיצד לאבחן פגיעה בשמיעה וכיצד לעקוב אחרי הנבדקים. אבחון זה, מסייע לרופאים להחליט על הטיפול במידה וקיימת פגיעה שכזו. הפרוטוקול אומץ ואושר על ידי משרד הבריאות ובימים אלה מיושם במערכת הבריאות כולה ובכך יסייע לאלפי נפגעים באבחון מהיר וקבלת טיפול הולם.

כוח צה"ל בעזה במהלך חרבות ברזל, צילום: יונתן זינדל / פלאש90

עוד מוסיף ד"ר צורדקר: "מהסטטיסטיקה שיש בידינו כבר היום ניתן לומר בבירור כי אם לא היינו בונים את הפרוטוקול היינו מפספסים לפחות 30 אחוז מהאנשים שסובלים מפגיעה בשמיעה. הפרוטוקול בעצם מנחה את המטפלים איזה בדיקות שמיעה יש לבצע מעבר לבדיקה הרגילה על מנת לקבוע אם יש פגיעה בשמיעה, ולאחר מכן הוא מסייע לרופא בקבלת החלטה על טיפול קליני".

"ככל שהטיפול ניתן מוקדם יותר, כך השיפור במצבו של הנפגע מהיר וגדול יותר וכמובן שאבחון נכון ומתן טיפול ראוי מסייעים לאיכות חייו של הנפגע".

בימים אלה פרסם משרד הבריאות את הפרוטוקול, לפיו פועלים קלינאי תקשורת ורופאים. זהו מסמך ההנחיות השני אי פעם שיצא במשרד הבריאות בנושא פגיעה בשמיעה.

משרד הבריאות, צילום: אורן בן חקון

"בפרוטוקול מגדירים מהו הרעש שאליו נחשפים הלוחמים. "רעש לחימתי כולל שינויי לחץ אוויר פתאומיים שנגרמים בין היתר מירי מנשק קל, ירי ארטילרי, פיצוצים של חומר נפץ או פיצוצי טילי כתף. נוסף לעוצמות הרעש החזקות, רעש לחימתי עלול לגרום גם להדף, ולעיתים ההדף אף גורם לחבלת ראש", מסביר ד"ר צורדקר.

"חשיפה לעוצמות חזקות, עם או ללא הדף, עלולה לפגוע במערכת השמיעה. פגיעה זו יכולה לגרום לשינוי קבוע של סיפי השמיעה או לשינוי זמני של סיפי השמיעה. טראומה אקוסטית אקוטית מלווה לעיתים קרובות בתסמינים שמיעתיים נוספים הכוללים טנטון, רגישות לרעש, עיוות בשמיעה, קשיים בהבנת דיבור ברעש, כאב אוזניים, תחושת אטימות באוזניים, תחושת מלאות באוזניים וסחרחורות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...