מחקר שחיברו פסיכולוגים: "החלפת הבגדים לחטופים הייתה תנועה משבי לחירות"

התמונות מעסקת החטופים הראשונה של נשים וילדים יורדים מכלי הרכב חרוטות היטב בזיכרוננו. וכך גם הבגדים שבהם חמאס הלביש אותם טרם העסקה - בגדים חדשים בצבעים תואמים, בסגנון עזתי, שלא יכולים להסוות את התנאים הגרועים שבהם הוחזקו.

מחקר שחיברו פסיכולוגים משירותי בריאות הנפש בחיל הרפואה, אשר היו שותפים לקליטת השבים, מראה שלבגדים ולהחלפתם עם החזרה ארצה הייתה גם משמעות סמלית, של תחילת תהליך השיקום.

מתן האפשרות המיידית להחליף בגדים ולחזור למראה הרגיל שלהם הייתה חלק חשוב בקליטתם של החטופים. והיחס שהפגינו לבגדים שאיתם הגיעו נע בין השלכה, הסרה או השמדה, ולעיתים שמירה של הבגדים כמזכרת.

במאמר שפורסם בכתב־העת המקוון "בטיפולנט" תואר כיצד נערכו בצה"ל לקליטה ראשונית של החטופים, מייד עם מעבר הגבול ולפני שהגיעו לבתי החולים. במהלך ההיערכות עלתה הסוגיה שרבים מהחטופים נלקחו מבתיהם בפיג'מות וללא נעליים והוחלט להציע להם בגדים מכובדים ונקיים שמשקפים את זהותם. זאת עוד לפני המפגש עם משפחותיהם ועם התקשורת. לחטופים הוכנה עמדה עשירה ומגוונת בבגדים.

"משמעות נוספת של החלפת הבגדים והבחירה אם לעשות זאת הייתה הצעת הזדמנות לאפשר תנועה משבי לחירות בעוד מישור המסמל את החזרה לעצמאות ולזהות החופשית של האדם", ציינו החוקרים ד"ר לאה שלף, ראש ביה"ס לעבודה סוציאלית במכללת ספיר, מאיה פיינהולץ־קליין ועמיתיהם מחיל הרפואה. עוד ציינו כי "מתוך רצון להשיב את תחושת השליטה והאוטונומיה, רצינו גם לאפשר לשבים לבחור ולהחליט איך להיראות כאשר יגיעו לפגוש את המשפחות".

במתחם הקליטה של השבים הופתעו אנשי הצוות לגלות שחלק מהשבויים הצליחו לשמור לאורך תקופה זו פריטי לבוש אישיים מהבית וכן ש"מנעד התגובות של השבים לנושא הלבוש היה רחב".

חלקם שיתפו כי פרטי לבוש ששמרו מהבית נתנו להם כוחות ותקווה, אך גם הציפו בהם געגוע. לשמירה על הבגד מהבית הייתה משמעות עבורם של הישרדות או ניצחון. היו שבים אשר תיארו כיצד חוו את הבגד שעל גופם כהגנה היחידה, דקה ככל שתהיה, המפרידה בינם לבין חוטפיהם.

"חלקם שיתפו כי לא החליפו בגדים או התקלחו כמעט במשך כל השהות בשבי, אולם בסמוך לשחרור קיבלו בגדים חדשים. להבנתנו, לחלק מהשובים היה חשוב לייצר מצג שווא של דאגה ואנושיות כלפי חוץ, והם השתמשו בלבוש כדרך להמחיש זאת לעולם במעמד השחרור. היו שסיפרו מעט בשעשוע על הבגדים החגיגיים כביכול שבהם הלבישו אותם לפני צאתם לחופשי, למשל נעליים תואמות וחגיגיות, השונות לגמרי מטעמם. היו שביקשו עם חזרתם ארצה להחליף את הבגדים שקיבלו מארגון הטרור, אשר לתחושתם סימלו את השהות בשבי, והיו שחשוב היה להם לשמור את הבגדים שקיבלו כמזכרת מהתקופה הקשה אך המשמעותית שעברו".

הפסיכולוגים שליוו את השבים ציינו כי חלקם ביקשו שקית כדי לשמור פריטי לבוש למזכרת, היו שהתבדחו ואמרו שזו תחפושת לפורים. היו שהשליכו את הבגדים באופן ברור וסמלי לאשפה או ביקשו לשרוף אותם, וחלקם אף ביקשו לצלם זאת. "ייתכן כי פעולות אלו אפשרו לשבים להשיל מעליהם ולהשמיד את הזיכרונות הקשים, במובן החיצוני והסמלי גם יחד", ציינו החוקרים.