מחדלים חמורים בטיפול בנפגעי שבץ מוחי: דו"ח מבקר המדינה חושף מחסור בתשתיות ורופאים

ליקויים חמורים בטיפול מיטבי בנפגעי שבץ בישראל: על פי דוח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי) מחצית מנפגעי השבץ המוחי לא אושפזו במחלקה נוירולוגית, נוירוכירורגית או ביחידות שבץ, אלא במחלקה פנימית. כמעט מחצית מנפגעי השבץ (46.5%) לא הגיעו לבתי חולים באמבולנס אלא עצמאית, דבר שעלול לעכב את הטיפול בהם. מיעוט מצנתרי מוח גורם לכך שבכמחצית מבתי החולים אין זמינות מצנתר לאחר שעות הפעילות וכך נמנע ממטופלים הטיפול הטוב ביותר לנפגעי שבץ - צינתור מוחי.

כך עולה מדוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שבדק בכ-20 בתי חולים ובקופות החולים את הטיפול בנפגעי שבץ - גורם התמותה השני בהיקפו בעולם והסיבה המובילה לנכות בקרב מבוגרים. בשנת 2020 היו בישראל 18,373 מקרי שבץ וההערכה היא שמדובר בדיווח חסר ומספר המקרים האמיתי מגיע לכ-100 אלף בשנה. הגיל הממוצע של הנפגעים הוא 71.7 ועלות הטיפול הישירה והעקיפה בשבץ בישראל מגיעה לכ-2.3 מיליארד ש"ח. למרות זאת, מבדיקת המבקר בשנים 2016-2022 השקיעה מדינת ישראל ומשרד הבריאות רק 6.3 מיליון ש"ח בתוכנית הלאומית לטיפול ומניעת שבץ.

בישראל יש מחסור חמור ברופאים מומחים ובתשתיות לטיפול בשבץ: בעוד שהאיחוד האירופאי מגדיר ש-90% מנפגעי השבץ יטופלו במחלקות ייעודיות (יחידות לשבץ מוחי), בישראל רק 50% מתאשפזים בהן וכ-40% מתאשפזים במחלקות פנימיות ללא טיפול מיטבי. כמו כן, ישנם רק 25 נוירולוגים מומחים לשבץ, מחסור של 36% לעומת הצורך שעומד על 39. ישנם 11 מרכזים שבהם ניתן לתת את הטיפול המתקדם ביותר לשבץ - צינתור מוחי, אך רק 18 רופאים מומחים לצינתורי מוח.

בכמחצית מבתי החולים הללו (רמב"ם, נהריה, פוריה, סורוקה, ברזילי והדסה עין כרם) יש רק מצנתר אחד ואין אפשרות לבצע צינתורים כאשר הוא נעדר או לאחר שעות הפעילות. כמחצית מנפגעי השבץ שנזקקו לצינתור מוחי והועברו מבית חולים אחד לבית חולים אחר שבו ניתן השירות לא קיבלו אותו בסופו של דבר בגלל הזמן שחלף. המבקר מציין שמדובר במשאב לאומי שעל משרד הבריאות לנהל אותו בצורה יעילה. "למשרד הבריאות אין מנגנון המאפשר ניהול יעיל ומרכזי של מערך הצנתורים, היעדר שגורם לכך שמטופלים הזקוקים לצינתור מוח עלולים שלא לקבל אותו או לבזבז זמן יקר בהגעה לבית חולים מצנתר זמין, תוך סיכון להרעה במצבם".

מבדיקת המבקר בלוח התורנויות של משרד הבריאות עולה כי במחוז דרום היו חודשים שבהם בשליש עד מחצית מהימים לא היה מצנתר כונן בכל המחוז.

בתחום השיקום, כ-39% מנפגעי השבץ ב-2020 לא קיבלו שירותי שיקום. המבקר מציין כי "נפגעי השבץ אינם מקבלים את מלוא שירותי השיקום הנדרשים להם במהלך האשפוז הכללי, והשירותים שהם מקבלים במסגרות השיקום אינם בזמינות ובנגישות הראויה, בדגש על מחוזות שבהם יחס מיטות השיקום לנפגע שבץ נמוך יותר מאחרים. המשרד אף אינו בודק את היעילות של כלל מערך השיקום לנפגעי השבץ".

המבקר אנגלמן ממליץ למשרד הבריאות "לפעול להגברת המודעות לזיהויו של אירוע שבץ ולהגעה מהירה לבית החולים, כדי שהנפגעים יקבלו את הטיפול המתאים והמיטבי בטווח הזמן המתאים ובמיטות הייעודיות לטיפול בשבץ. כמו כן, נחוץ שהמשרד יפעל לפיזור המצנתרים ולהגדלת זמינותם באופן שייתן מענה מיטבי בכל חלקי הארץ, כמו גם למתן שיקום מועיל, שיוכל להחזיר את נפגעי השבץ לתפקוד עצמאי תוך שיפור איכות חייהם ושל בני משפחתם".