מנהל ביה"ח רמב"ם טוען: פצועים בצפון לא מפונים אלינו - ולא מקבלים טיפול מתאים

במערכה המתנהלת בגבול עם לבנון וביישובי הצפון, נפצעו חיילים באורח קשה, אך רק מעט מהם פונו לבית החולים רמב"ם, וזאת על אף שהוא המרכז הרפואי היחיד בצפון הארץ שיש לו יכולות של "מרכז על" לטיפול בפצועי טראומה.

המשמעות המעשית היא שייתכן שפצועים באורח קשה בגבול הצפון קיבלו טיפול בבית חולים שלא מתמחה בטיפול בפצועי טראומה באורח קשה. כך טען פרופ' מיקי הלברטל, מנכ"ל בית החולים רמב"ם בשיחת זום סגורה. עם זאת, הוא לא הציג בדיון, שהתקיים בפני כ-50 חברי מועצת הבריאות, נתונים שתומכים בכך.

נוסף על כך, הסביר שבית החולים רמב"ם קיבל מתחילת מלחמת חרבות ברזל כ-80 פצועים בינוני עד קשה, וגם שני בתי החולים בצפון, זיו ונהריה, קיבלו ביחד קצת יותר מ-80 פצועים בינוני עד קשה. וכמרכז העל לטראומה רוב מוחלט של הפצועים בינוני וקשה היו צריכים להיות מפונים לבית החולים רמב"ם.

מבדיקה שעשינו מול בתי החולים האחרים בצפון עולה כי לבית החולים זיו פונו 9 פצועים קשה מאז 7.10, לבית החולים לגליל בנהריה פונו 21 ולרמב"ם פונו 23, כך שטענת בית החולים לא נתמכת מספרית. עם זאת ייתכן שכל בית חולים מסווג בצורה שונה את מספר הפצועים באורח קשה.

נושא פינוי הפצועים לבתי החולים הוא נושא טעון בין בתי החולים. בזירת עזה קבע פיקוד העורף "מחסניות" פינוי כאשר בכל פעם הפצועים מפונים לאחד מכמה מרכזי על לטראומה (סורוקה, שיבא, בילינסון, איכילוב, הדסה או שערי צדק). כאשר במקרי חירום יש שיקול דעת בהתאם למרחק הפינוי. בצפון, כאמור, טוענים ברמב"ם שלא מגיעים פצועים רבים מקרב החיילים לבית החולים הגדול באזור בעל יכולות טיפול בטראומה. ואכן, בניגוד לפצועים מעזה שיש הקפדה לפנותם לבתי חולים שמוגדרים כמרכזי על לטראומה, בצפון אין הקפדה כזו.

בין היתר כדי להיות מוכר כמרכז על לטיפול בטראומה צריך של ית חולים יהיה לצד מחלקות אורתופדיות וכירורגיות גם מחלקות של כירורגיית חזה ולב, נוירוכירורגיה, כירורגיית כלי דם, כף יד ועוד. מחלקות שלא קיימות במלואן בבתי החולים הצפוניים האחרים.

פרופ' הלברטל ציין בהרצאתו כי חוקי הברזל לטיפול בפצוע טראומה הן "ויסות שמתבסס על מצב הנפגע ולא על אמצעי ההעברה, פינוי לבית החולים הנכון ולא בהכרח לבית החולים הקרוב וכי פצוע בינוני ומעלה צריך לפנות לבית חולים שמוגדר מרכז על לטראומה".

הלברטל הביע התנגדות למצב בישראל שבו נעשה ביזור של מרכזי העל לטראומה תוך רצון להכריז גם על בתי החולים זיו בצפת וברזילי באשקלון ככאלה למרות שאין להם את מלוא היכולות.

החלטה שכפי שגם פרסמנו בעבר מומחי טראומה נוספים מתנגדים לה. הלברטל הזהיר כי להחלטה זו יש משמעויות כלכליות, ואף "סיכון לפגיעה בשירותי בריאות"