מחקר בריאות הנפש של הישראלים: סיסמא כמו "ביחד ננצח" לא תורמת

מחקר ראשון ויחיד מסוגו בעולם, אשר נערך בישראל וממצאיו הגיעו לידי "ישראל היום", בדק תחושות לפני ואחרי אירועיטראומה המונית. כשבחן את מצב בריאות הנפש של הישראלים לפני ואחרי 7 באוקטובר, עלה כי ישנו קשר הדוק וחזק בין תחושת השייכות של אדם לקהילה ולחברה שבה הוא חי לבין יכולתו להתמודד עם דיכאון ונטייה לאובדנות.

המחקר נערך במרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי במרכז האקדמי רופין, וממצאיו יוצגו בכנס בינלאומי אשר יתקיים היום במרכז האקדמי. פרופ' יוסי לוי־בלז, מומחה בתחומי חוסן, כאב נפשי, טראומה ומניעת אובדנות, שערך את המחקר ביחד עם ד"ר יואב גרובייס וד"ר כרמל בלנק, אומר כי אחת המסקנות העולות ממנו היא כי "סיסמאות כמו 'ביחד ננצח' טומנות בחובן זרע מסוכן של אובדנות. אדם רואה סיסמה כזאת, מתייחס אליה בבוז, מבין שלא באמת ביחד ננצח ואז מידרדר עוד יותר לדיכאון ולעבר נטיות אובדניות".

אירועי 7 באוקטובר היו חריפים בסדר גודל בינלאומי והם נחשבים לאירוע הטרור הבודד הקטלני ביותר אי־פעם. במחקר, שבו נבדקו 710 איש המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל, בוצעו שלוש מדידות. הראשונה באוגוסט 23', בתקופת המחאה נגד המהפכה המשפטית; השנייה חודש לאחר הטבח (בנובמבר 23'); והשלישית בוצעה ארבעה חודשים לאחר מכן, בפברואר 24'.

תחושת בגידה ונטישה

במחקר נבדקו, בין היתר, שכיחות הפרעות נפשיות כמו PTSD (הפרעת דחק פוסט־טראומטית), דיכאון וחרדה ותסמינים פסיכולוגיים שונים, כולל קשיים רגשיים, מצוקה, אופטימיות והשפעה של תחושת הנטישה והבגידה שחוו האזרחים על התסמינים הפסיכולוגיים. נמצא כי שיעורי ה־PTSD הוכפלו מ־16% לפני הטבח ל־30% אחריו, וירדו ל־27% במדידה השלישית – ארבעה חודשים לאחר הטבח. שיעורי הדיכאון והחרדה עלו דרמטית - מ־24% ל־43%, ומ־31% ל־44% בהתאמה. במדידה השלישית הם ירדו ל־30%.

קרוב למחצית מהנשאלים דיווחו כחודש לאחר הטבח כי חוו חוויית בגידה ממפקדים וממנהיגים שעליהם סמכו. תחושה זו עדיין קיימת, גם ארבעה חודשים לאחר הטבח, אך ככל שגופים לקחו אחריות על האירועים עלה אמון הציבור בהם. עוד עולה מהמחקר כי שיעור המחשבות האובדניות במדידה שנעשתה לאחר הטבח עמד על 38% במחשבות אובדניות פסיביות ו־14% במחשבות אקטיביות - שיעורים שנחשבים גבוהים מאוד ביחס לממוצע הרגיל.

תחושת השייכות, שעליה דיווחו יותר ממחצית הנשאלים, נמצאה כממתן משמעותי ביותר של דיכאון ואובדנות בעת הזו. ככל שתחושת השייכות למדינה ולקהילה גדולה, כך הסיכון לדיכאון ולאובדנות יורד. "שייכות מהווה תרופה שפועלת נגד הדיכאון אשר אדם חש ותעצור אותו מלהגיע לנטיות אובדניות", אומר פרופ' לוי־בלז.

לדבריו, "כל פעולה שתפעל לשבירת חוויית השייכות היא בעצם דחיפה לעבר נטיות אובדניות של אוכלוסייה מוחלשת לאחר 7 באוקטובר".