"מגמה מדאיגה": המחסור בתרופות עלה משמעותית בעשור האחרון

הגעתם לבית המרקחת לרכוש תרופה ונאמר לכם שאין להשיגה בגלל מחסור? אתם לא לבד. מחקר חדש שפורסם בכתב העת של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות חושף כי בעשור האחרון בעיית המחסור בתרופות בישראל התפתחה עד כדי מצוקה ממשית.

במחקר נמצא שבין השנים 2022-2014 חל זינוק משמעותי של 266% במחסור בתרופות בישראל. סך כל המחסור בתרופות עמד על 3,228 מקרים שבהם דיווחו חברות התרופות על מחסור. 20% (672) מהמקרים נגרמו מסיבות מסחריות ו־79% (2,556) מהמקרים מסיבות תפעוליות (כמו מחסור בחומרי גלם, בעיות בתנאי הייצור או בבקרת האיכות, ועוד). ב־2022 לבדה היה מחסור ב־640 תרופות.

משך הזמן הממוצע לסירוגין של המחסור בתרופות עלה ב־56% - מ־85 ימים ל־133 ימים בממוצע. על פי הממצאים, היצרנים הודיעו למשרד הבריאות כ־22 ימים בממוצע לפני המחסור בפועל - פרק זמן קצר מדי מכדי לטפל בבעיה ולנסות למצוא פתרונות למטופלים.

בניתוח מקרי המחסור בתרופות שחוזרים על עצמם לאורך השנים, שבוצע על פי מערכת המסווגת את התרופות לפי החומרים הפעילים, הקטגוריות הבולטות ביותר של מחסור היו בתחום תרופות למערכת העצבים (21%), תרופות אנטי־זיהומיות לשימוש מערכתי (16%), תרופות למחלות קרדיווסקולריות (15%), תרופות לטיפול בבעיות במערכת העיכול וחילוף החומרים (7%) ותרופות לטיפול בבעיות במערכת השתן והורמוני המין (7%).

סיכון בריאותי חמור

עוד עולה מהמחקר כי הגורמים העיקריים התורמים למחסור בתרופות בישראל היו עיכוב במשלוח/אספקת תרופות (38%), ניצול־יתר של תרופות (12%), מחסור בחומרי גלם (9%), בעיות באספקת ייצור (8%) ועיכובים בייצור (6%). גורמים אלה מהווים יחד 70% מסך הסיבות למחסור בתרופות, המיוחס לסיבות מבצעיות.

המחקר נערך על ידי פרופ' איל שורצברג, יו"ר ארגון הרוקחות בישראל;  מגר' אלי מרום, סגן מנהל אגף הרוקחות במשרד הבריאות; ד"ר אלה וישקאוצמן, ד"ר עינת גורלי וד"ר שגב שני, מהמחלקה לניהול סיכונים ומידע תרופתי באגף הרוקחות במשרד הבריאות. הוא בחן את נתוני המחסור בתרופות במערכת הבריאות בישראל ואת הסיבות לכך. החוקרים ניתחו את מאגר הנתונים של משרד הבריאות, המכיל תיעוד על מחסור בתרופות החל משנת 2014 ועד היום. נוסף על כך, הם בדקו את כל הפרסומים הרשמיים בארכיון משרד הבריאות.

החוקרים ניתחו שני מקרים ספציפיים של מחסור בתרופות - התרופה לסרטן, לטיפול ביתר לחץ דם, שהמחסור בה נגרם בגלל זיהום בחומר הגלם, והתרופה הפופולרית אוזמפיק לסוכרת, שהמחסור בה נבע מרישום של התרופה באופן שחורג מההתוויה גם לצורך הרזיה.

לטענת החוקרים, למרות המעקב השגרתי שמבצע משרד הבריאות, סוגיית המחסור בתרופות מחריפה מדי שנה ומהווה סיכון בריאותי חמור. להערכתם, חלק מהגורמים לכך קשורים להיעדר חקיקה ספציפית הנוגעת למחסור בתרופות, התמקדות בניהול משברים נקודתיים במקום התייחסות לסוגיה באופן רחב והיעדר שימוש באמצעי אכיפה, לרבות קנסות, על חברות שלא התריעו מבעוד מועד על מחסור צפוי או על החזקה של מלאי תרופות נמוך מהנדרש.

בישראל שיטה ייחודית

החוקרים טוענים שמערכת הבריאות הישראלית בנויה באופן ייחודי, ולכן בעזרת שיתוף הפעולה של כלל הגורמים המעורבים קיימת אפשרות טובה ויעילה לצמצם את המחסור בתרופות. ממצאי המחקר מדגישים באופן חד־משמעי את הצורך בניטור קבוע של מחסור בתרופות וביישום אסטרטגיות שיביאו להפחתת הפגיעה בטיפול ובבטיחות החולים בישראל.

"מחסור ‎בתרופות מרשם עלול להוביל להשלכות בריאותיות חמורות עבור מטופלים - הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך", מסביר פרופ' איל שורצברג, העומד בראש קבוצת החוקרים. המחקר החדש העוסק במחסור בתרופות פורסם לאחרונה בכתב־העת האינטרנטי IJHPR מבית המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות.

"הממצאים מעידים על מגמה מדאיגה, שספק אם תשתנה אם לא יינקטו צעדים משמעותיים לטיפול בסוגיה כבר כעת, של מחסור הולך וגדל בתרופות. קיים חשש ממשי כי בשנים הקרובות מחסור זה יחריף, ויותר ויותר חולים יתקשו להשיג את הטיפול התרופתי שהם זקוקים לו. בעת אירוע משברי - כמו זה שחווה מדינת ישראל מאז 7 באוקטובר - אנו עלולים להימצא במחסור חריף או מיידי, ולכן ישנה חשיבות רבה בגיבוש תוכנית לאומית מעמיקה להגדלת מלאי התרופות הלאומי", מדגיש פרופ' שורצברג.

לדברי פרופ' נחמן אש, יו"ר המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות: "מערכת הבריאות - ובכלל זה הרגולטור, גורמי המקצוע ותעשיית התרופות - צריכים לשרטט קריטריונים ברורים להערכת רמת הסיכון למטופלים במקרים שבהם צפוי מחסור בתרופות על מנת לאפשר התערבות ומציאת פתרונות לתרחישים השונים, שיאפשרו לשמור על בטיחות המטופלים".