"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מיצוי הפוטנציאל לחברה טובה יותר: יש חשיבות עליונה לקדם ילדים עם צרכים מיוחדים
11% מהילדים בישראל סובלים ממוגבלות כלשהי, ויש חשיבות עליונה לייצר להם סביבה מכילה ומקדמת עבור התפתחותם • על מנת לעזור להם לחזק את היכולות שלהם, צריך להבין את צרכיהם המיוחדים, להתאים להם את שיטות ההוראה ותוכניות הלימודים, לספק תמיכה הוליסטית, לטפח את הרווחה הרגשית, לדאוג להעצמת המשפחות והקהילות, ולעסוק בהסברה, שתנגיש את מצבם לציבור
חינוך מיוחד (אילוסטרציה). צילום: Getty Images/iStockphoto

מיצוי הפוטנציאל לחברה טובה יותר: יש חשיבות עליונה לקדם ילדים עם צרכים מיוחדים

11% מהילדים בישראל סובלים ממוגבלות כלשהי, ויש חשיבות עליונה לייצר להם סביבה מכילה ומקדמת עבור התפתחותם • על מנת לעזור להם לחזק את היכולות שלהם, צריך להבין את צרכיהם המיוחדים, להתאים להם את שיטות ההוראה ותוכניות הלימודים, לספק תמיכה הוליסטית, לטפח את הרווחה הרגשית, לדאוג להעצמת המשפחות והקהילות, ולעסוק בהסברה, שתנגיש את מצבם לציבור

פרופ' יוסף פרס
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

על פי מחקרים אחרונים, בישראל 11% מהילדים סובלים ממוגבלות כלשהי. המוגבלות השכיחה ביותר היא לקות למידה או הפרעת קשב וריכוז. מוגבלויות שכיחות נוספות הן מוגבלות נפשית או רגשית, קושי בדיבור או בשפה, עיכוב התפתחותי, הפרעות התנהגות ואוטיזם.

חגיגות הניצחון של עידו%2C ילד עם צרכים מיוחדים (ארכיון)

בחברה המגוונת של היום חיוני לטפח הכלה ותמיכה בילדים עם צרכים מיוחדים. על מנת למצות את הפוטנציאל שלהם נדרשים תשומת לב ומשאבים נוספים. בפני ילדים אלו ומשפחותיהם עומדים אתגרים יומיומיים רבים, ויש חשיבות עליונה ליצירת סביבה מכילה המקדמת את רווחתם והתפתחותם הכללית.

הבנת צרכים מיוחדים

הצעד הראשון לקראת תמיכה בילדים עם צרכים מיוחדים הוא להבין את מגוון המצבים שהם עלולים להתמודד איתם, כגון הפרעות על הספקטרום האוטיסטי, הפרעות קשב וריכוז (ADHD), תסמונת דאון ושיתוק מוחין. חקר המאפיינים של מצבים אלו והשפעתם על חיי הילדים יכולים לסייע ביצירת אמפתיה ומודעות בקרב קהילות.

יש להבין את מגוון המצבים שהם עלולים להתמודד איתם (אילוסטרציה), צילום: Getty Images/iStockphoto

קידום הכלה בחינוך

לחינוך המשלב יש תפקיד מרכזי בטיפוח סביבה תומכת לילדים עם צרכים מיוחדים. הדבר כרוך בהתאמת שיטות הוראה, תוכניות לימודים וסביבות כיתה הולמות כדי להתאים סגנונות ויכולת למידה מגוונים. יש לבחון היטב את היתרונות של חינוך כולל ולשאוף לאסטרטגיות מוצלחות כדי ליישמן בבתי הספר. בנוסף לכך ישנו צורך בהגדלת בתי הספר לאור מספר התלמידים ההולך וגדל בכל שנה.

מתן תמיכה הוליסטית

ילדים עם צרכים מיוחדים זקוקים למערכות תמיכה מקיפות הנותנות מענה לצורכיהם הפיזיים, הרגשיים והחברתיים. כאן יש להתעמק בחשיבותן של גישות רב־תחומיות המשלבות טיפולים, מגוון טכנולוגיות מסייעות ותוכניות חינוך אינדיבידואליות (IEP). הדגש כאן הוא על המשמעות של שיתוף פעולה בין הורים, מחנכים ואנשי מקצוע מתחום הבריאות במתן תמיכה הוליסטית.

ילדים עם צרכים מיוחדים, צילום: אפרת אשל (ארכיון)

טיפוח רווחה רגשית

ילדים עם צרכים מיוחדים מתמודדים לרוב עם אתגרים רגשיים עקב סטיגמות חברתיות והזדמנויות מוגבלות לאינטראקציה חברתית. יש משמעות קריטית לטיפוח רווחה רגשית, באמצעות טיפוח הערכה עצמית חיובית, עידוד קשרים חברתיים ויישום מדיניות נגד בריונות. תחום זה מדגיש גם את תפקידן של רשתות ייעוץ ותמיכה בטיפול בבעיות בריאות הנפש.

העצמת משפחות וקהילות

התמיכה בילדים עם צרכים מיוחדים משתרעת מעבר למוסדות החינוך. המשמעות היא שיש לדאוג גם להעצמת משפחות וקהילות על ידי מתן משאבים לרשתות ומידע על שירותי תמיכה זמינים. בנוסף, יש להעלות את החשיבות של הפחתת הבידוד וקידום הקבלה באמצעות קמפיינים של מעורבות ומודעות בקהילה.

התאמת שיטות הוראה, תוכניות לימודים וסביבות כיתה הולמות כדי להתאים סגנונות ויכולת למידה מגוונים, צילום: Getty Images/iStockphoto

רפורמת הסברה ומדיניות

הסברה היא חיונית וקריטית ביותר בהנעת שינוי מערכתי של ממש ליצירת חברה מכילה יותר לילדים עם צרכים מיוחדים. יש לבחון את המשמעות של תמיכה ברפורמות מדיניות המבטיחות שוויון זכויות, גישה לשירותי בריאות, חינוך והזדמנויות תעסוקה.

על פי חוק חינוך מיוחד, תלמיד עם צרכים מיוחדים הוא אדם בגילים 3-21 שיש לו מוגבלות (אחת או יותר), החל מרמת תפקוד גבוהה ועד רמת תפקוד נמוכה. על מנת לקדם ולחזק את היכולות של הילדים מגיל צעיר, קיים צורך מהותי להקים גם פעוטונים לילדים עם צרכים מיוחדים שטרם הגיעו לגיל שלוש.

פרופ' יוסף פרס, נשיא ארגון "למענכם" בראשותו של הרב יוסי ערבליך חתן אות הנשיא, ולשעבר מנהל בית החולים שניידר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...