מספרים מדאיגים: עלייה בשיעורי ההשמנה והעישון בישראל

חמישית מהישראלים מעשנים, ואילו שליש מהגברים ורבע מהנשים בישראל סובלים מעודף משקל - כך עולה מדוח חדש של התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה, המלמד כי בשנת 2022 חלה עלייה בשיעורי העישון וההשמנה, ובעיקר בהשמנת ילדים ובני נוער.

כמו כן, נצפו ירידה בהיענות לביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן השד והמעי הגס, ירידה בהתחסנות נגד שפעת ודלקת ריאות, והעמקה בפערי הבריאות בין מטופלים ממעמד סוציו־אקונומי גבוה לעומת נמוך. אלו רק חלק מהממצאים שעולים מנתוני "תוכנית המדדים", שמודדת את איכות הטיפול בקופות החולים ומסכמת את נתוני הבריאות של כלל האוכלוסייה בישראל לשנת 2022.

על רקע כוונתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להחזיר חלקית את המיסוי על משקאות מתוקים, בולטים נתונים אלו: כמעט 60% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילי 64-20 סובלת מעודף משקל ומהשמנת יתר. 26.5% מהנשים ו־23.2% מהגברים בגילים אלו סובלים מהשמנת יתר - ומדובר בעלייה מתמשכת מאז שנת 2019.

בפילוח לפי מעמד חברתי־כלכלי, נמצא פער משמעותי בשיעור השמנת היתר של נשים מהמעמד הנמוך ביותר (34%) לעומת נשים מהמעמד הגבוה ביותר (18%). פערים דומים נמצאו גם בקרב גברים (26% לעומת 18.3%). בד בבד, בתיקיהם האישיים של המטופלים נרשמה ירידה בתיעוד המשקל - חלק הכרחי במדידה - וזו מגמה שנמשכת מאז מגיפת הקורונה והמעבר למפגשים מרחוק.

נתון מדאיג שעולה מהדוח מצביע על עלייה של כ־20% בשיעורי השמנת היתר בקרב ילדים ובני נוער ב־2022: בעוד ב־2019 סבלו 6.9% מבני ה־7 מהשמנה, בשנת 2022 עלה שיעורם ל־8.5%. גם בקרב הנוער בגילי 15-14 נרשמה עלייה עקבית ומתמשכת בשיעור השמנת יתר - מ־10.2% ב־2017 ל־12.8% ב־2022. שיעור ההשמנה הגבוה ביותר נרשם בקרב בנים (17.4%) ובנות (12.4%) מהמעמד החברתי־כלכלי הנמוך ביותר - ולהפך: בקרב בני ובנות המעמד הגבוה ביותר נמדדו שיעורי ההשמנה הנמוכים ביותר (9.1% ו־8%).

פחות כדורי שינה

על רקע מדיניות לא נוקשה בתחום המאבק בעישון, עולה כי שיעור העישון בישראל נמצא בשיא של שבע השנים האחרונות: 21% מהאוכלוסייה בישראל בני הגילים 74-16 מעשנים. ב־2017 עמד שיעור העישון בגילים אלו על 18.9%. גברים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך מעשנים כמעט פי שניים מגברים ממעמד גבוה (35.4% מול 18.3%), אך אצל הנשים המגמה הפוכה: נשים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך מעשנות פחות (7.6%) מנשים ממעמד גבוה (13%).

בדיקת ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד: בהשוואה לשנים קודמות, חלה ירידה קלה - 72% מהנשים נבדקו ב־2022. ככל שהמעמד הסוציו־אקונומי גבוה יותר, כך עולים שיעורי הבדיקות: 76.8% מהנשים מהמעמד הגבוה ביותר ביצעו ממוגרפיה, בהשוואה ל־65.4% בלבד בקרב הנשים מהמעמד הנמוך ביותר. בדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס: 64% מבני 74-50 נבדקו, וגם כאן הובילו גברים (70.2%) ונשים (68.8%) מהמעמד החברתי־כלכלי הגבוה ביותר. השיעור הנמוך ביותר של בדיקה זו נצפה בקרב גברים (56.1%) ונשים (60.9%) מהמעמד הנמוך ביותר.

יותר משליש (35.8%) ממי שקיבלו תוצאה חיובית בבדיקת דם סמוי בצואה, לא המשיכו לבדיקת קולונוסקופיה בתוך שלושה חודשים כדי להסיר גידול או לשלול חשד. עם זאת, בביצוע בדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם נרשמה עלייה בהיענות של נשים לביצוע הבדיקה, מ־52% בשנת 2019 ל־55% ב־2022. 66.1% מהנשים מהמעמד הכלכלי־חברתי הגבוה ביצעו את הבדיקה, לעומת 39.5% מהנשים מהמעמד הנמוך.

התחסנות נגד שפעת ודלקת ריאות: מהנתונים עולה מגמת ירידה ב־2022 - רק 60.9% מבני 65 ומעלה התחסנו נגד שפעת, לעומת כ־70% מהמבוגרים שחוסנו בשנת 2020. גם כאן נרשם פער של כ־20% בהתחסנות לטובת בני המעמד הסוציו־אקונומי הגבוה יותר.

גם השימוש בתרופות לשינה ולהרגעה (בנזודיאזפינים) ירד קלות ל־4.6% (לעומת 4.8% ב־2018 ו־5.3% ב־2020 - שיעורים שיוחסו לסטרס בימי הקורונה). שיעור גבוה פי ארבעה נרשם בקרב בני 85 ומעלה (גברים 8.4% ונשים 11.9%) לעומת בני 69-65. לתרופות אלו פוטנציאל לפיתוח תלות וכן לבעיה בשיווי משקל.

פערים גם בסוכרת

מהדוח עולה שקיימת ירידה בשימוש בטיפול תרופתי הולם לאוסטיאופורוזיס (הידלדלות העצם) בקרב בני 85-65 לאחר שבר בצוואר הירך, מ־32% ב־2021 ל־29.7% ב־2022. גם כאן היו פערים בנטילת הטיפול, של 12%-6% לרעת נשים וגברים ממעמד חברתי־כלכלי נמוך.

מנתוני קופות החולים בנושא הטיפול בסוכרת עולה כי ב־2022 חלה עלייה של 0.4% בשיעורי הסוכרת בקרב בני 18 ומעלה, לכדי 10.2% חולי סוכרת. שיעור הסוכרת אצל בני 17-2 עומד על 0.1%, ובקרב אלו חלה ירידה מדאיגה בשיעור איזון הסוכרת מ־34% ב־2018 ל־25% ב־2022.

בשיעור הסוכרתיים המאוזנים חלה עלייה ניכרת מ־70.8% בשנת 2018 ל־77% ב־2022. שיעור האיזון הגבוה ביותר היה בקרב נשים (86.8%) וגברים (82.9%) מהמעמד הכלכלי־חברתי הגבוה ביותר, בעוד השיעור הנמוך ביותר נצפה בקרב נשים (71.6%) וגברים (63.5%) מהמעמד הנמוך ביותר.

פרופ' נחמן אש, יו"ר המכון הלאומי למדיניות הבריאות: "הממצאים חושפים פערים ההולכים ומתרחבים בבריאות בין המעמד החברתי־כלכלי הנמוך לגבוה". מדאיגים ביותר הפערים בקרב בני הנוער. "ניתן להעריך שפערים אלה יעמיקו גם בשנה הבאה בעקבות המלחמה והצמצום הצפוי בתקציבי מערכת הבריאות. חוק בריאות ממלכתי מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית, ולכן חובתה של מדינת ישראל להשקיע בבריאות בפריפריה החברתית־כלכלית, ולפעול למיגור הפערים באמצעות קביעת מנגנוני מדידה ויעדים בנושא".

בשנה הקרובה יעסקו בתוכנית הלאומית במדדים הקשורים למלחמה, ובהם צריכת תרופות שינה והרגעה, נושאי בריאות הנפש, דיכאון ועוד. פרופ' רונית קלדרון־מרגלית מבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית, העומדת בראש מינהלת התוכנית: "ב־2022 ניתן לראות עלייה משמעותית בשיעורי ההשמנה בכל קבוצות הגיל, ויש להעריך שתימשך גם ב־2024-2023 בעקבות המלחמה".