מדאיג: כשליש מהמטפלים במגזר הציבורי מעוניינים לעזוב

משרדי הבריאות והאוצר מנסים לתגבר את מערך בריאות הנפש הציבורי בעזרת מענקים למטפלים שירחיבו את היקף משרתם במגזר הציבורי, אך סקר חדש שנערך בקרב המטפלים מוצא ש־%30 מהם עזבו, או רוצים לעזוב, את המערכת הציבורית.

הסקר, שנערך בקרב 214 מטפלים, מצא שהם מדווחים על קושי שלהם כמטפלים בעקבות המלחמה, על נסיגה של המטופלים בתהליך הטיפולי ועל רצונם לעזוב את המערכת הציבורית בתקופה הנוכחית.

שני שלישים מהמטפלים שהשיבו לסקר, עובדים במערכת הציבורית. מתוכם 30% שוקלים לעזוב או עזבו אותה. הסיבות העיקריות לכך: שכר נמוך ועומס עבודה חריג.

אור רחל איפרגן, מטפלת בהבעה וביצירה: "אני עובדת יותר שעות בשבוע בעקבות המלחמה, כך שיש עייפות פיזית והתשה, ופחות זמן לתחביבים ולפנאי. הרבה מטופלים חדשים פונים לעזרה ואני נאלצת לסרב, ולעיתים קרובות פונים שוב ושוב ומפעילים לחץ ואני נאלצת לומר לא, הן בשל חוסר פניות נפשית והן בשל קוצר זמן. התקופה הזו דורשת ליווי פרטני בהדרכה מקצועית, שמסייעת לי ולאנשי מקצוע בתחום לדעת איך להתנהל בטיפול".

לא רק שכמעט שליש מהמטפלים עזבו או שוקלים לעזוב את המערכת הציבורית, 39% מהם דיווחו שמאז פרוץ המלחמה הם נאלצו לסרב לקבל מטופלים חדשים בגלל מחסור במקום, עומס רגשי ונפשי המקשה על המטפלים וקושי מקצועי להתמודד עם המקרים בעקבות המלחמה.

כמעט שני שלישים מהמטפלים דיווחו על נסיגה בהליך הטיפול עם מטופליהם, ואילו 64% מהמטפלים חשו שאין להם מספיק ידע וכלים מקצועיים כדי להתמודד עם מורכבות המקרים הקשורים להשלכות המלחמה.

הסקר בוצע על ידי קרן ידידות טורונטו בקרב 214 מטפלים שהיא מעסיקה בתכנית "אל הנפש" הפועלת בקהילה

ידידיה רוזנצוויג, עו"ס קליני: "אצל חלק מהמטופלים אני בהחלט רואה נסיגה בטיפול. אצל חלקם המצב הגביר קשיים שכבר קיימים, הגביר חרדות או אובססיביות, כמו ילד שפוחד מחושך והפחד חזר בצורה מוגברת, או מטופלים עם רקע של התמודדויות נפשיות, שפיתחו עיסוק מוגבר בחוויות המלחמה, שמתבטא בשמיעת רדיו בצורה מוגזמת או בתחושה כללית של עומס רגשי רב יותר בגלל השפעות המלחמה. יש הרבה מטופלים חדשים שבאו עם רקע של הפרעות חרדה, והם כעת המסה המרכזית".

ציון נכשל לממשלה

התסמינים החדשים שמטפלים מזהים אצל מטופליהם בעקבות המלחמה הם בעיקר חרדה, מתח, עצב, עצבנות, טראומה וכעס.

עוד מגלה הסקר כי המטופלים חווים מצבים חדשים בעקבות המלחמה, כגון אלימות מילולית, אובדנות, אלימות פיזית ואלימות כלכלית.

על פי הסקר שנערך, שליש מהמטפלים מחלקים לממשלה ציון נכשל על המענה בתחום בריאות הנפש במהלך המלחמה. רבע מהם העניקו את הציון מספיק בקושי, 27% נתנו בינוני, 11% טוב, ורק 5% העניקו לממשלה את הציון טוב מאוד.

"אנחנו רואים בפסיכולוגים את אבן הראשה. אנחנו רוצים שהרבה יותר מהם ישתלבו במערכת שלנו", אמר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בכנס המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות. "המצב כיום הוא שחלק גדול מהפסיכולוגים לא עובד במערכת הציבורית, והחלק הגדול מאוד שכן עובד במערכת הציבורית - 90% ליתר דיוק - עובד 50% משרה או פחות. אנחנו רוצים לראות אותם קופצים ל־75% משרה, ותוכנית המענקים שבנינו יחד עם אגף השכר באוצר מכוונת בדיוק לשם".

בתגובה לדבריו של מנכ"ל משרד הבריאות אמרה צופיה חדד, מנהלת תוכנית "אל הנפש" בקרן ידידות טורונטו: "מי שאחראים לתת מענה למטופלים - קורסים תחת עומס בלתי אפשרי, שכר נמוך וכלים מקצועיים מוגבלים בהתמודדות עם המקרים הקשים. התמריצים הכלכליים שהציג משרד הבריאות הם טיפה בים, ואין ביכולתם לתת מענה מקיף".