שעון החול של החטופים שעדיין בעזה, בהם גם מבוגרים בני 60 ומעלה, הולך ואוזל גם בהיבט התזונתי. לאחר חזרת החטופים התברר שחלקם ירדו 10-17% ממשקל גופם כאשר בקרב הנשים המבוגרות היו שאיבדו עשרות קילוגרמים.
רוב השבים דיווחו על תזונה דלה שכללה פיתה, לעיתים עם גבינה ואורז, לעיתים עם בשר, שאותם חלקו בין כמה אנשים. כמו כן העידו על כמויות אוכל שהלכו והתמעטו.
לפי נתוני משרד הבריאות מבוגרים ירדו בין 8 ל-15 ק"ג, אך בבית החולים וולפסון דיווחו למשל גם על אובדן של עשרות קילוגרמים אצל נשים מבוגרות, כאמור. כל החטופים ששבו נזקקו להשלמה של תוספי תזונה. שלושה שבועות אחרי והמומחים מתריעים שהמצב רק הולך ונהיה קשה יותר עבור חטופים מבוגרים ועבור מי שסובלים ממחלות רקע.
"אצל ילדים ראינו ירידה של 10-17% ממשקל הגוף ועבור ילדים שנמצאים בשלב גדילה זה משמעותי. נושא המזון בילדים הוא לא רק לצורך מאזן קלורי אלא לגדילה", מסבירה פרופ' רונית לובצקי, מנהלת מחלקת ילדים, ביה"ח "דנה-דואק" לילדים ומי שטיפלה בילדים ובנשים שחזרו מהשבי.
"הנושא התזונתי חשוב בשני קצוות הגיל, גם אצל ילדים וגם בגיל השלישי. בגיל הזה ירידה במשקל היא דבר רע ומסכנת אותם. תת תזונה לצד אובדן של מסת שריר מחוסר תנועה, גורם למצב שנקרא סרקופניה ובמבוגרים קשור גם לתוחלת חיים לא טובה. בגיל השלישי כשרוצים לשמור על אדם מבוגר בריא, חשוב שלא יאבדו שומן ומסת שריר וצריך כמויות של שומן וחלבון. ההרכב התזונתי שהחטופים מתארים -מכיל מעט קלוריות. בהרכב היו בעיקר פחמימות - לחם, פיתות ומעט חלבון וללא פירות וירקות, כלומר ללא עולם התוכן של מיקרו נוטריאנטים זה חוסר משמעותי".
"השילוב של חוסר תזונה והיעדר אור שמש רע מאוד לעצמות ולאורך זמן עלול להחליש אותן עד כדי סכנה לשברים. אנחנו רואים אובדן מסת שריר תוך ימים אפילו אצל מבוגרים באשפוז של כמה ימים כאשר הם שוכבים. והשהייה בשבי במקום שבו אין כמעט תזוזה מאד מחמירה את מצב השלד והשרירים". ד"ר לובצקי טיפלה בילדים ששוחררו לפני כשלושה שבועות והיא חוששת שכעת, 71 יום לאחר שנחטפו, ההשלכות עלולות להיות קשות יותר.
"הכל פה פונקציה של זמן. ככל שאתה שוהה יותר זמן בתת תזונה, תת חשיפה לאור, מגוון תזונתי נמוך, חוסר תזוזה והיעדר סיבים - אתה מסתכן בכל התחלואות האלו. החל בשריר ושלד ועד קושי להתמודד עם מחלות זיהומיות ומחלות הבסיס שלך. וחלק מהאנשים שם עם מחלות בסיס, שאם מסיפים עליהן גם חוסר תזונה זה מקשה מאד להתמודד. אין ספק שחייבים לשחרר אותם מהר ככל שאפשר כדי לא להגיע לסכנת חיים ודברים בלתי הפיכים".
פרופ' חגי לוין, ראש תחום הרפואה במטה משפחות החטופים: "החטופים מוחזקים בתנאי היגיינה ירודה ומקבלים בתזונה לא איכותית. אלו שתנאים המשפיעים על כולם, אך במיוחד על אלה עם רקע רפואי מורכב וצרכים תזונתיים מיוחדים. מספר בני ערובה סובלים ממחלות מעי דלקתיות הדורשות תזונה ספציפית כדי להפחית את התסמינים הקליניים ולשמור על הפוגה, ובלעדיה הם עלולים לחוות החרפת מחלה שעלולה לגרום לתסמינים רבים, חלקם מסכני חיים. אחרים סובלים מצליאק וצרכים מיוחדים אחרים. יש תינוק אחד (כפיר ביבס) ופעוט אחד (אריאל ביבס) שעלולים למות או לסבול מסיבוכים קשים מבלי לעמוד בדרישות התזונתיות המיוחדות שלהם".
פרופ' לוין מציין דוגמאות מטרידות נוספות לחטופים הסובלים ממחלות דרכי העיכול שעלוות להחמיר מאד בהעדר תרופות ובתנאי תזונה ירודים. עומר ונקרט, בן 22, סובל מקוליטיס כיבית וזקוק לתרופות שלו. מישל ניסנבאום, בן 59, סובל ממחלת קרוהן. "הוא זקוק נואשות לטיפול קבוע במחלתו כולל טיפול בעירוי. ללא טיפול, הוא יסבול מסיבוכים חמורים וסכנת מוות קרובה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו