בחודשיים שמאז 7 באוקטובר הציבור בישראל חצוי בין הרצון לשמוע על הזוועות, לבין הקושי שבכך. כעת נוסף לכך הקושי, לצד החובה, שבלשמוע על התעללות שעברו ועוברים החטופים שבעזה.
ברמת הפרט כל אחד יכול להחליט שהוא מעדיף להתרחק מדיווח מסוים או להרחיק ממנו את ילדיו. אך כמדינה אסור לנו לעצום עיניים. אסור לנו שלא לתעד, לשמוע, לאסוף את העדויות ולפרסם. בין אם לציבור ובין אם למנהיגים ושרי חוץ של מדינות העולם ולארגונים בינלאומיים כמו ארגון הבריאות העולמי, האו"ם או הצלב האדום. אלו נתונים יקרים מפז בזירת ההסברה.
ראש הממשלה נתניהו פתח אתמול את מסיבת העיתונאים, שהתקיימה אחרי שנפגש עם השבות ועם משפחות החטופים, ואמר: "שמעתי סיפורים קורעי לב על התעללות נפשית ופיזית. שמעתי על התעללות מינית ומקרי אונס אכזריים מאין כמוהם. עד לפני כמה ימים לא שמעתי את ארגוני זכויות האדם, לא שמעתי את ארגוני הנשים, לא שמעתי את ארגוני הנשים באו"ם. לא שמעתי את הזעקה שלהם".
אני רוצה לקוות שנתניהו לא הופתע לשמוע על כך מהשבים. אני רוצה להאמין שהיה בידיו ובידי חבריו לקבינט מידע מודיעיני לצד דוחות בריאותיים שמתארים במדויק את מצבם הגופני והנפשי של השבים, את סוג הסמים שהתגלו בדמם וסימני הפגיעות שעל גופם.
זה הזמן מצד משרד הבריאות לנקוט את אותה יוזמה שנקט בקורונה ולהנגיש את המידע. כמובן באופן אנונימי, כמובן שזה יכול להיות לגורמים בינלאומיים, לחוקרים ולמקבלי החלטות. אבל המידע חייב להיות גלוי.
באירוע במטה האו"ם בניו יורק השבוע בו נשמעו לראשונה על הבמה החשובה עדויות על אונס ופגיעה מינית בנרצחות הישראליות, בלטו בהיעדרם נציגי מערכת הבריאות. מספר עדים השמיעו את זעקת הנפגעות הישראליות, שנרצחו באכזריות ולא יכולות להשמיע את קולן: איש זק"א, אשת מילואים של צה"ל וחוקרת משטרה. מדוע נאלם קולם של אנשי משרד הבריאות? מדוע לא שיתפו בעדויות של רופאים משפטיים שהם הגורם המקצועי המוסמך ביותר לקבוע בנושאים כאלו? היעדרם רק מחזק את הצד שכנגד.
בפגישות מול נשיאת הצלב האדום, בפגישות מול מנהיגי העולם, המדינה לא מציגה תמונת מצב על הנזקים הבריאותיים והגופניים או תיעוד רשמי של הפגיעות בשבים. במטה משפחות החטופים ביקשו גם הם להיעזר במסמך כזה ואפילו יו"ר ועדת הבריאות ח"כ יוני משריקי נאלץ לדרבן את משרד הבריאות בדיון בוועדה השבוע. בדיון נחשף, כמעט באקראי, כי החטופים סוממו בכדור קלונקס. אולם משרד הבריאות מסרב לחשוף מה עוד התגלה בבדיקות הטוקסיקולוגיות.
בסיכום הדיון קראה הוועדה למשרד הבריאות "לפרט את הממצאים מהעדויות אודות מצבם של השבים ושל החטופים, בהתחשב במגבלות הנובעות מצרכי החקירה, ובפרטיות".
בני משפחות החטופים והחוזרים מסתובבים בימים אלו בין פרלמנטים בעולם. הם הפכו לשרי הסברה ולשרי חוץ, לאחר שבשביעי באוקטובר גם נאלצו להגן על ביטחונם.
הם לא צריכים להיות שרי בריאות כי במערכת הבריאות בישראל הם זכו וזוכים לטיפול מופתי ומסור. אבל לא רק "סרטון הזוועות" של דובר צה"ל הוא כלי הסברתי חשוב מעין כמותו. גם לדוחות רפואיים על מצב החטופים והשבים יש חשיבות מכרעת בקרב על ההסברה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו