"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אפקט המלחמה: עלייה בפניות לטיפול בהפרעות אכילה

בבית החולים "רעות" בתל אביב מדווחים על קפיצה של 40% בפניות מאז אוקטובר • "העלייה החלה כבר שבועות בודדים אחרי המתקפה" • אחת הסיבות - טריגרים של פגיעות מיניות על ידי המחבלים

,עודכן
0השמעה
אפקט המלחמה: עלייה בפניות לטיפול בהפרעות אכילה (אילוסטרציה). צילום: Getty Images

מתקפת הפתע ב־7 באוקטובר הותירה אחריה צלקות אצל אנשים רבים, שמי יודע מתי יגלידו. לצד העלייה בפניות בגלל מצוקה נפשית ועלייה בצריכת תרופות נגד חרדה ודיכאון, גורמי הטיפול השונים מדווחים גם על עלייה בפניות על רקע הפרעות אכילה.

תושבים פלשתינים בעזה רצים "לראות את החיילים שהביאו לעזה" ב-7 באוקטובר // רשתות ערביות

בבית החולים השיקומי "רעות" בתל אביב מדווחים על קפיצה של 40% בפניות למרפאה לטיפול בהפרעות אכילה מאז אוקטובר. "אנחנו רואים עלייה בפניות שהחלה כבר שבועות בודדים אחרי המתקפה", אומר אמיר צנדקוביץ', מנהל המכון לטיפול בהפרעות אכילה והמערך הפסיכולוגי בבית החולים.

בשגרה מטופלים ברעות כ־40 מטופלים ומטופלות במסגרת מרפאתית וטיפולי יום, שמיועדים לגילי 50-18. כעת הם מדווחים על פתיחת רשימות המתנה בגלל עומס פניות.

עומס פניות. ביה"ח השיקומי רעות ת"א,צילום: יעל אילן

"העיסוק באוכל מאפשר לנו לא לעסוק בדברים שקשים לנו", אומר צנדקביץ'. "יש הרבה אנשים שמצאו את עצמם בתקופה הזו בחוויית אכילה רגשית, אבל מי שהיתה לו היסטוריה של הפרעת אכילה או שיש לו הפרעת אכילה לא חריפה - זה מתלקח בגלל המצב, ואנחנו רואים יותר ויותר פניות ועם תחושת דחיפות גדולה".

לדבריו, אחת הסיבות להתגברות הפרעות אכילה קשורה גם לקשר החזק בין היסטוריה של פגיעות מיניות להפרעות אכילה. כ־95%-80% מהמטופלות במחלקה להפרעות אכילה מגיעות לאחר פגיעה מינית.

"יש הרבה סיפורים שקשורים לשימוש באונס על ידי מחבלי חמאס, וזה יצית עוד זרזים שקשורים להפרעות אכילה. הדרישה תהיה עצומה ולכן נדרש שינוי קונספציה. דיווחים כאלה יוצרים טריגר להתפרצות הפרעת אכילה, וגם הדיווחים על התעללות בשבי וחטיפה הם חוויה של אימה, משהו מפחיד שהתחושה היא שאי אפשר למנוע".

"תחושת דחיפות". צנדקוביץ',צילום: יעל אילן

צנדקוביץ' מספר שבין המטופלות ביחידה ישנן צעירות שחבריהן נהרגו במסיבה ברעים. "הן התמודדו עם דברים מאוד קשים, איבדו חברים, ותוך כדי הטיפול אצלנו גם הלכו להלוויות".

"גם אובדן חברים יכול להוות טריגר להתפרצות הפרעת אכילה, וכך גם חוסר הוודאות שכרוך באזעקות. מי שיש לה נטייה לצמצם אוכל - תפנה לאנורקסיה, ומי שיש לה נטייה לבולימיה - תגביר את האכילה. עצם הסטרס שכולנו נמצאים בו, גם למי שבאזור המרכז, אנשים ששגרת האוכל שלהם נפגעה - כל אלו יכולים להיות זרז ולהחמיר הפרעת אכילה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר