מאז 7 באוקטובר עולות עדויות רבות מאד של פשעים חמורים שביצעו מחבלי חמאס בנשים יהודיות. עדי ראייה רבים וגם שורדות מהטבח, סיפרו על מעשי התעללות ובעצם הניחו בפני יחידת 433 של המטרה את התשתית לבנות את תיק האונס הגדול במדינת ישראל.
אבל לצד כל אלה, בלטה בעיקר שתיקתן של ארגוני נשים פמינסטיים ברחבי העולם. מי שמצטרפים כעת לקריאה לחקור את מעשי הזוועות הללו היא "עמותת רופאים ישראלים-פלשתינים לזכויות אדם".
העמותה, כעולה מפרסומיה, "מתנגדת לכיבוש ופועלת לסיומו ורואה בו מקור וסיבה להפרת זכויות אדם", ו"נאבקת למען זכויות אדם בכלל והזכות לבריאות בפרט, בישראל ובשטחים הכבושים", אך כעת מפרסמת נייר עמדה ברור שבו נכתב בין השאר: "ב-7 באוקטובר יצא חמאס למתקפה רצחנית חסרת הבחנה".
בשבועות שעברו מאז, לצד הכאב האישי והקולקטיבי שהוא מנת חלקנו כבנות ובני המקום, אנחנו אוספים כמה שיותר פיסות מידע על אירועי אותה שבת איומה. אנו מנסים להרכיב מהן תמונה מלאה ככל האפשר של האירועים, ובעיקר – להבין את מכלול הפגיעה בקורבנות.
"כארגון זכויות אדם, שהמצפן המכוון אותו הוא השמירה על הזכות לבריאות של כל מי שחי בין הנהר לים, חובתנו המקצועית והמוסרית היא לחקור, לנתח ולהביט ביושר על כל פגיעה והפרה של הזכות הזו. נייר העמדה שאנו מפרסמים כעת מבקש להפנות את הזרקור אל האלימות המגדרית והמינית שבוצעה באותה מתקפה. לנגד עינינו עומדים בראש וראשונה הנפגעות והנפגעים, העדות והעדים, כאבם והצרכים הפיזיים והנפשיים שלהם בדרכם הארוכה להחלמה.
בנייר עמדה זה ניסינו לקבץ את הדיווחים והעדויות שנשמעו עד כה. הוא מבוסס על דיווחים של שורדי המתקפה, אשר העידו כי הבחינו בפגיעה מינית בסביבתם, על עדויות של אנשי כוחות סיוע וביטחון ועל עדויות ויזואליות שהופצו ברשת. ברור שהמידע שפורסם עד היום הוא חלקי.
הדבר נכון גם ובמיוחד בכל הנוגע לניתוח שיטתי של ראיות פורנזיות, שבכוחן להצביע על התעללות מינית (בין השאר, בשל מצבן של חלק מגופות הקורבנות, ובשל הצורך לפנות במהירות את הזירות, לעיתים תחת אש).
ואולם, גם אם התמונה חלקית, חובתנו להשמיע את קולנו כבר עתה: עלינו להכיר באלימות המגדרית והמינית שהייתה חלק מהמתקפה ב-7 באוקטובר; עלינו להציג את הידוע כעת כדי לעודד את המשך הדיווח והתיעוד; ולדרוש חקירה של המעשים כפשע נגד האנושות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו