כל אחד מהחטופים שצפויים להשתחרר בימים הקרובים משבי חמאס, יזכה לתמיכה מעובדת סוציאלית בבית החולים שאליו יגיע. אותה עובדת סוציאלית תהיה אחראית להכין את משפחת המשוחררים לקראת המפגש הראשון עימם ולתאם את הטיפול הנפשי שיקבל, וכן את הטיפול שיינתן לאחר שחרורו, כך עולה מתדריך שהוכן על ידי השירות הארצי לעבודה סוציאלית במשרד הבריאות.
לפי ההנחיות, שנכתבו בידי ד"ר יעל גור קול, מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית במשרד הבריאות, העובדות הסוציאליות שיצוותו למשפחות המשוחררים יהיו בעלות ניסיון בעבודה עם נפגעי טרור והתמחויות רלוונטיות בתחומים כמו בריאות הנפש, ילדים, נשים, טראומה מינית וגריאטריה. במקרים מורכבים, מומלץ לצוות שתי עובדות סוציאליות לכל משפחה. במקרים אחרים, עו"סית אחת תוכל לטפל בעד שלוש משפחות.
הליך קליטת המשוחררים יתנהל בצורה כזו שעם הגעתם למעבר הגבול, הם ייקלטו בבסיס הקליטה הקדמי, שם יתבצע מיון רפואי ותתקבל החלטה לאילו בתי חולים יפונו השבים (בעיקר על ידי אנשי חיל הרפואה). מקרים קריטיים יישלחו לבית החולים סורוקה בבאר שבע, ואחרים יועברו לבתי החולים וולפסון, שיבא בתל השומר, איכילוב, שניידר או אסף הרופא.
עם ההגעה לבית החולים, יתקבל כל משוחרר על ידי רופא, עובדת סוציאלית ובן משפחה. לאחר מכן הוא יעבור בדיקה רפואית ראשונה, שבה יוכל להיות נוכח גם בן משפחה, לפי רצון המשוחרר. בהמשך, יתאפשר לחטוף לקיים לראשונה מפגש משפחתי (בנוכחות העובדת הסוציאלית, לבחירתו), ולאפשר לו את מה שהוגדר בתדריך כ"שהות עוטפת וממושכת עם המשפחה", בהתאם למצבו הרפואי והנפשי.
העובדת הסוציאלית בבית החולים תקבל את המשפחות ותשוחח עימן כדי להכין אותן למפגש עם החטוף. בין השאר, יקבלו המשפחות הסבר על הצפוי, יתכננו יחד את המפגש ויקבלו החלטות מי בן או בני המשפחה שיתלוו לבדיקות הרפואיות השונות. עוד צוין כי יש להמליץ להימנע מחשיפה של החטוף ושל משפחת ולכתבים ולתחקירנים מכלי התקשורת.
בשלב הבא, גורם מתחום בריאות הנפש יקיים שיחה עם החטוף, ויקבע אם הוא כשיר לעמוד בתשאול ביטחוני. לאחר מכן, תתקיים בדיקה רפואית נוספת, שלאחריה תבוצע שיחה עם עובדת סוציאלית, ואז תתקבל ההחלטה אם לאשפז או לשחרר את החטוף מבית החולים. העובדת הסוציאלית תהיה שותפה להחלטת הצוות הרפואי בנוגע לעדכון המשפחה בפרטים הרפואיים ובקבלת ההחלטה, ואם החטוף אכן ישוחרר – היא תסייע בקשר עם גורמי הרווח ברשות המקומית, גורמי חינוך, ביטוח לאומי וקופות החולים.
מוקדם יותר היום, במשרד הבריאות ציינו כי כלקח משחרור שתי החטופות הקודמות, יוכבד ליפשיץ ונורית קופר, ניתן יהיה להשאיר את המשוחררים באשפוז לצורך הסתגלות, בהתאם לרצונם.
צמצום גירויים
במקביל להנחיות האלו, בשירות הסוציאלי במשרד הבריאות פרסמו תדריך לבני משפחותיהם של החטופים, שבו הסבירו כיצד להתכונן לקליטתם בבית. בין השאר, צוין כי חטופים עלולים להביע שמחה לצד רגשות כמו כעס, אשם, בושה, תסכול ורגשות קשים נוספים – כולן תחושות טבעיות. עוד המליצו בתדריך ליצור סביבה משפחתית תומכת ומכילה, ללא שיפוטיות או בהלה מרגשות כאלו.
בימים הראשונים לאחר השחרור, מומלץ לא להשאיר את החטוף לבדו, אך עם זאת יש לכבד את הצורך שלו להתאבל ולהיות לבד. נוסף על כך, מומלץ בימים הראשונים לצמצם את הגירויים בפניו, להאט את הקצב ולהגביל את כניסת המבקרים הביתה למינימום, וגם לדאוג לפרטיותו ולהימנע ממסירת מידע אודותיו.
המלצה נוספת היא למנוע חשיפה למדיות דיגיטליות, ובפרט לסרטונים שעלולים להוות טריגר לטראומות אירוע החטיפה והשבי. כמו כן, הומלץ שלא לשאול שאלות באשר למה שאירע בשבי, ולהקשיב ככל שבן המשפחה ירצה לספר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו