במערכת הבריאות ערוכים לקליטת הילדים, האמהות והנשים שישוחררו וערוכים לכל תרחיש. המשוחררים ייקלטו לבדיקות ראשוניות וטיפול בשישה בתי חולים: שיבא, סורוקה, איכילוב, שניידר, אסף הרופא-שמיר ו-וולפסון. בבתי החולים הכינו מחלקות ייעודיות או מתחמים ייעודיים ומופרדים שבהם יקלטו השבים ויזכו לטיפול בדגש על פרטיות. לצד מענה רפואי בתי החולים התבקשו לדאוג גם לביגוד וציוד בסיסי שחסר למפונים ואפילו למעצבי שיער, לאחר שהתברר שזהו מענה נדרש ולציוד כמו משקפיים או מכשירי שמיעה. בבתי החולים אפילו הכינו דובונים, כוסות ומטפחות עליהם הכיתוב "ברוכים הבאים", לצד דגלים ושלטים.
רופאים ורופאות מומחים ברפואה דחופה וברפואה דחופה בילדים, יהיו אלו שיבדקו את הילדים והנשים כאשר יש עדיפות שנשות מקצוע יבצעו את הטיפולים והבדיקות. בכל בית חולים יהיה גם רופא משפטי, רופאת נשים מומחית לנושא של פגיעות מיניות ורופאת ילדים מומחית לתחום זה, כדי להתמודד עם כל תרחיש.
"אנחנו מייחלים נרגשים ומצפים להגעת כמה שיותר חטופים. מערכת הבריאות ערוכה מוכנה, דרוכה ורוצה שזה יקרה. אנחנו נערכים לכל תרחיש, אנו מניחים שיהיו גם דברים בלתי צפויים ונדע לתת מענה לכל סיטואציה שתקרה. אנו ניגשים למשימה בחרדת קודש, ענווה גדולה ויודעים שזה אירוע לאומי חשוב ושמחים שנפלה בחלקנו הזכות. נקווה שיגיעו כמה שיותר חטופים וילדים ושמצבם יהיה טוב", אמר משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות בתדרוך לכתבים.
לטפל במשפחות יחד
הבדיקה הראשונית תעשה ככל הניתן בליווי בני משפחה או אדם אחר שבו יבחרו. ההנחייה היא לצמצם ככל האפשר במספר אנשי הצוות שלהם תהיה גישה למתחם.
בתי החולים שנבחרו לקלוט את החטופים הם כאלו שיש בהם מנחת שיאפשר נחיתת מסוקים. ההערכה היא שרק לאחר שהחטופים יהיו בידי ישראל יוחלט לאיזה בית חולים לפנותם. ההערכה היא שבמקרה של פציעה קשה וצורך בטיפול דחוף יונחתו המשוחררים בבית החולים סורוקה שהוא הדרומי ביותר. העיקרון המנחה הוא לטפל במשפחות יחד, כך שבבית החולים לילדים בשניידר צפוי שיטופלו ילדים שמשתחררים ללא הורה שחזר עצם מהשבי ובשאר בתי החולים יטופלו אמהות וילדים יחד או נשים.
ד"ר הגר מזרחי, ראשת חטיבת הרפואה במשרד הבריאות: "אנו נערכים במספר בתי חולים. אנחנו לא יודעים להעריך כמה יגיעו בכל יום ולאיזו כמות להערך. קבענו כללים לחלוקת המגיעים בין בתי החולים. מרגע שיגיעו לארץ העיקרון יהיה הצורך הרפואי. במקרים מורכבים וצורך בטיפול רפואי מיידי בית החולים הקרוב ביותר הוא סורוקה ושם יינתן הטיפול.
"מעבר לכך במטופלים שניתן יהיה להעביר למקומות מרוחקים יותר- העיקרון יהיה עיקרון המשפחתיות. אם וילד או שני אחים כמובן שנחבר אותם יחד. אנו מסתכלים על עיקרון המשפחתיות בצורה רחבה יותר ובמידה ונוצרו קשרים כאלה ואחרים במהלך השבי שחיברו בין מבוגר לילד או בין זוג נערות נבחן זאת בשטח בנקודה קדמית ולא נפרק אותם. חשוב שכל מי שמגיע יגיע בצורה הבטוחה והעטופה ולא נגרום לו לצער נוסף. עיקרון נוסף יהיה קהילתיות. יש אנשים שהגיעו מקהילה מסויימת שיש כוחות וחיבורים בתוך הקהילה וחשוב לנו ככל שניתן לשמור על כך".
הטיפול בחטופים במתחם נפרד מיתר המטופלים
עוד ציינה ד"ר מזרחי כי היו לה שיחות "מאירות עיניים" עם המשוחררות יוכבד ליפשיץ ובתה של נורית קופר שעזרו לדייק את המענה הנדרש לחוזרים. "למשל העובדה שבתי החולים צריכים להיערך גם לבגדים ולנעליים משום שהם מגיעים ממקום שבו לקחו חלק גדול מהחפצים שלהם. ולחלקם את ציוד ובית ולכן חשוב לדאוג גם לזה.הם התרגשו מאד מדברים שנעשו בקליטה באיכילוב. למשל העובדה שהועמד לרשותם ספר והם יכולים לצאת מבית החולים בצורה שהם מרגישים בשליטה ועם מראה שהוא יותר מתאים ונאות ובבתי החולים נערכים מעל ומעבר לדברים האלה.
"ההמלצה המקצועית הראשונה שלנו היתה לשחרר מבית החולים מהר ככל שניתן. חשבנו שזה הגיוני. מהשיחה למדתי בצורה חד משמעית שיש משפחות שצריכות עוד זמן להתארגן לקראת השיחרור" היא מוסיפה. מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב ציין כי לא ימנע ממשוחרר שרוצה להתראיין "נכבד את רצונם", אמר. לגבי מפגשים עם פוליטקאים ציין כי "הם יפגשו רק עם מי שהם ירצו לפגוש".
ד"ר מזרחי העבירה בקשה לכלי התקשורת בעקבות שיחה עם החטופות ששוחררו. "הם סיפרו שהיה לחץ גדול מצד גורמי תקשורת. לפני השחרור הם רצו את הקשר עם התקשורת כדי לזרז את ההבאה אך לאחר מכן היה לחץ על בני המשפחה. הם הרגישו חובה אך זה היה מבחינתם מאד עמוס".
בנוהל עדכני שפרסם משרד הבריאות אתמול (שלישי) לאחר דיוק המענים והצרכים בשיחות עם קרובי משפחתן של יוכבד ליפשיץ ונורית קופר צויין כי הטיפול בחטופים שחזרו מהשבי יהיה במתחם נפרד מיתר המטופלים המגיעים לטיפול במיון, וכי הם יעברו מספר בדיקות רפואיות ונפשיות להערכת מצבם. בנוסף, למתחם יכנסו משפחות החטופים, גורמי הרפואה המטפלים בהם וגורמי ביטחון בלבד.
הדבר הראשון שהנוהל שם דגש עליו הוא הבדיקה הגופנית, הפיזית והנפשית ולאחר מכן הפגישה עם בני המשפחה. רק לאחר מכן כל השאר לרבות צרכים ביטחוניים. אחרי הבדיקה הראשונית, אם לא יהיה מצב שמחייב התערבות רפואית מיידית, יינתן זמן למפגש עם המשפחה בתיאום עם גורמי הביטחון ותוך השלמת הבירור הרפואי. לאחר מכן תעשה שיחה עם עובדת סוצילית להתרשמות מעוצמת המצוקה הנפשית. העו"סית תוכל להמליץ על פגישת המשך עם פסיכיאטר או פסיכולוג.
"אנחנו מתכוננים לכל מצב רפואי"
עוד מודגש בנוהל הצורך לתעד ממצאים גופניים שיכולים להעיד על פשעי מלחמה, נושא הטיפול הנפשי וטיפול במקרה של חשד לפגיעה מינית. בשלושה מבתי החולים יש חדר אקוטי, המשמש לבדיקת נפגעות ונפגעי תקיפה מינית ושניתן לאסוף בו ראיות ותיעוד לעבירות שבוצעו. "ככל שיעלה חשד לפגיעה מינית או עינויים בתקופת השהות יש לעדכן את הצוות הרפואי, להמשך בירור וטיפול. חשוב להימנע מתשאול ישיר (דיבוב) ולאפשר בחירה ושליטה לגבי השיחה והשיתוף. במידה ויועלה צורך במעורבות של איש מקצוע לטובת בדיקת 'חדר אקוטי', ימצאו התנאים המתאימים לטובת ביצוע הבדיקה בבית החולים".
כדי לשמור על פרטיות מקסימלית של הילדים והאמהות בחלק מבתי החולים הנחו כי צוותי רפואה וכל גורם שנכנס למתחם המיועד לטיפול בחטופים יעשה זאת ללא טלפון נייד.
לאחר סיום הבירור הרפואי, תתקבל החלטה לגבי הצורך בהמשך אשפוז או שחרור. במשרד הבריאות מנחים את בתי החולים להעדיף ככל הניתן לשחרר ולא לאשפז, תוך השלמת בדיקות, אם צריך, דרך קופות החולים.
כלקח מהראיון שהתקיים בבית החולים איכילוב עם החטופה יוכבד ליפשיץ, אז נטען שלא היתה מעורבות של מטה ההסברה הלאומי או גורמי ביטחון, הפעם ננקטה תגובת נגד, שיש שיגידו שהיא מוגזמת, כך שבכל בית חולים תהיה נציגות של 5 דוברים. נציג מטה ההסברה, נציג דובר צה"ל, נציגות של משרד הבריאות, נציגי מטה המשפחות וכמובן דוברי בתי החולים עצמם.
במערכת הבריאות נערכים כאמור לכל תרחיש ובעיקר לתת תזונה מתמשכת (ותמסמונת "ההזנה מחדש") ולמחלות זיהומיות. "אנו חוששים מהשלכות השבי הממושך ומסנדרום ההזנה המחודשת ומכך שתקופה משמעותית הם לא הוזנו ולא קיבלו אוכל כמו שצריך וביקשנו להערך לכך" אומרת ד"ר מזרחי, "אנחנו מתכוננים לכל מצב רפואי. אם מגיע קשיש יהיה רופא גריאטר. או רופא לכל אדם שהוא חולה כרוני שלא קיבל טיפול וכמובן רופאי הילדים. יש היערכות לתחום בריאות הנפש.
"כל משפחה תלווה על ידי עובדת סוציאלית ואם חלילה יהיה צורך נבשר בשורה מרה. צריך לזכור שהם אינם יודעים מה היה בארץ אחרי ה-7 באוקטובר. יש עובדות סוציאליות שתקבענה בהתייעצות אם יש צורך בסיוע נפשי נוסף. ולכל אחד יינתן המענה המותאם. בין אם מדובר בילדים יתומים ובשיתוף עם קרובי משפחה דוד או דודה סב או סבתא".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו