המראה הקלאסי של טיפול פסיכולוגי בדמות ספת פסיכולוג נוחה או חדר טיפול שקט לא ממש מתקיים בטיפול הנפשי למפונים, שם המטפלים פוגשים את המטופלים בלובי של מלונות, במרפאות מאולתרות סמוך לחדר האוכל, בחדרי הספא של המלונות ואפילו בבית הכנסת.
לפעמים, במצבי חירום, נקראים המטפלים לדירות פרטיות. "אדם צלצל לעובדת סוציאלית ואמר שהוא רוצה להתאבד. זה היה מישהו שחברים שלו נרצחו במסיבת נובה והוא עצמו נסע אחר כך לעזור בחילוץ וראה מראות קשים. הגענו אליו לדירה של חבר שבה היה ודיברנו איתו לתוך הלילה כדי לחזק אותו", מתאר ד"ר שמואל פגירסקי, מנהל השירות הפסיכולוגי של המרכז לבריאות הנפש אברבנאל, שהתגייס למתן טיפול נפשי יחד עם צוות בית החולים שבו הוא עובד.
הטלפון הנייד של ד"ר פגירסקי לא מפסיק לצלצל. לדבריו, הוא נעזר בקבוצת ווטסאפ שבה חברים פסיכולוגים מתנדבים שהוא מקפיץ לסייע במקרה הצורך.
בשבוע שעבר, בדיון על התוכנית שמגבש משרד הבריאות לחיזוק מערך בריאות הנפש (תוכנית שעדיין לא יצאה לפועל), נחשף כי יש יותר מעשרה מאושפזים בכפייה ששרדו את המסיבה ברעים ושורדים נוספים מאירועים אחרים בעוטף.
דניאל רז, מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים, אמר: "אנחנו נותנים סיוע משפטי במלונות לנפגעים. היו לנו לא מעט מקרים של הורים וילדים שאמרו לנו שלא קיבלו טיפול נפשי. אם הטיפול לא יגיע מוקדם - נמצא את האנשים האלה באשפוז", הזהיר.
על כך אומר ד"ר פגירסקי כי "אם מישהו נמצא בחדר ולא 'מרים דגל' ולא מבקש את הטיפול, ואף אחד לא מבקש בשמו, אני לא יכול לדעת מזה. יש ילדים ששבועיים-שלושה יושבים בחדר ורואים טלוויזיה ורק כשהילד לא אוכל פונים לטיפול".
במלונות שבאחריותו הוא פוגש בעיקר מפונים משדרות ומאשקלון שנהנים פחות מחוסן קהילתי והגיעו כבודדים. לדבריו, בתקופה הראשונה הם חששו מאוד לצאת מבתי המלון.
ד"ר סברינה בלום, פסיכיאטרית מתמחה בילדים ונוער המסייעת למפונים סיפרה: "אנחנו רואים אצל המטופלים שלנו חרדה, הלם ופחד, רק מעצם זה שהם פונו מהבית. ילדים שמתגעגעים לבית ולחדר".
גם היא, כמו פגירסקי, יוצאת לביקורי בית אם נדרש. "הגעתי לדירה בעקבות קריאה ומצאתי שם אישה שסיפרה ש־15 שנה הם בשדרות, שנופלים להם טילים על הראש, ואפילו הראתה תמונה של טיל שנפל על הבית. היא לא היתה במצב שבו היא יכולה לטפל בילדים, ועצם זה שדיברנו והיא ידעה שמישהו דואג לה ושיש פסיכיאטרית שראתה את הילדים - זה שינה את המצב. זו טראומה על גבי טראומה".
השבוע ובשבוע שעבר נעשתה "העברת מקל" בטיפול הנפשי במפונים - ממשרד הבריאות וגורמים מתנדבים לידי קופות החולים, זאת כדי לשמור על הרצף הטיפולי ולאפשר קביעות ולא אנשי טיפול מתחלפים. "משרד הבריאות נתן מענה חירום, אבל המערכת היא בהפרעת אכילה מסוג אנורקסיה", מאבחן ד"ר פגירסקי, "יש מחסור גדול בכוח אדם, ולא העלו את שכר הפסיכולוגים.
"אנחנו רואים כרגע רק את קצה הקרחון. כשהמלחמה תסתיים אנשים שהיום מחזיקים את עצמם יתפרקו".
הטיפול במלונות המפונים ניתן עד כה על ידי משרד הבריאות בשיתוף עיריית תל-אביב, קופות החולים, המרכז לבריאות הנפש אברבנאל, מרפאות קהילתיות אגד יפו ובית החולים איכילוב.
ד"ר רננה איתן מנהלת המערך הפסיכיאטרי בבית חולים איכילוב: "גורמי בריאות הנפש מסייעים ומתגברים את צוותי החוסן של משרד הבריאות, ועובדים כתף אל כתף עם עובדי עיריית תל אביב, הפרושים בכל המלונות, ומתכללים את הסיוע הנדרש למפונים.
העבודה הטיפולית מתמקדת במתן מענה לנפגעי הלחימה, לנפגעי חרדה, וכן לטיפול התמיכתי במתמודדי הנפש בשגרה. העקרונות הטיפוליים מדגישים את חיזוק החוסן, חזרה לשגרה ככל הניתן ומניעת שקיעה במצב תודעתי של פליטים. כעת, מירב המאמצים מושקעים ביצירת מסגרת טיפולית קהילתית המשכית עבור הנפגעים הזקוקים למסגרת זו, בשיתוף קופות החולים וגורמי בריאות הנפש בקהילה – המרכז לבריאות הנפש אברבנאל, מרפאות קהילתיות אגד יפו ובית החולים איכילוב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו